אספנו עבורכם את כל המידע בנושא גמילה מריטלין
מה הוא ריטלין (מתילפנידאט – Methylphenidate)?
ריטלין או מתילפנידאט, הוא החומר הפעיל במספר תרופות בהן ריטלין, ריטלין LA, ריטלין SR, קונצרטה ומדיקינט MR. הוא שייך למשפחת החומרים המעוררים את מערכת העצבים המרכזית (אמפטמינים) ומשפיעים על שחרור הדופמין ונורו-אפינפרין במוח. אלו אחראיים בין השאר על תחושת הגמול-ערך, משתתפים בתהליכי למידה, ויסות קשב והתנהגויות רבות. שחרור דופמין מתרחש כגמול עבור פעולות חיוביות ויחד עם חומרים אחרים במוח האדם אחראי על תחושת העונג. חומרים אחרים ממשפחה זו כוללים למשל קוקאין, MDMA, אדרנלין ועוד.
מה הוא השימוש הרפואי של ריטלין?
ריטלין היא אחת מן התרופות הנפוצות ביותר, היא נרשמת ברחבי העולם למיליוני ילדים, בני נוער ומבוגרים המאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז ו/או היפראקטיביות (ADD, ADHD) למרות היותו חומר ממריץ, באופן מעניין, עבור מטופלים אלו לריטלין השפעה מרגיעה, מעודדת ריכוז ומשקיטה. המטרה של התרופה היא לעזור למי שמטופל בה להתמודד טוב יותר עם ההשלכות של קשיי קשב וריכוז והיפראקטיביות, להתעלם מגירויים חיצוניים, להתרכז, לשפר את רמת התפקוד היומיומי ולהיות יותר "בפוקוס". במינון נכון וכשהיא נלקחת למטרה זו לריטלין השפעה אפקטיבית וחיובית על התנהגות והישגים. בנוסף, ריטלין משמשת גם כטיפול בנרקולפסיה (תסמונת המאופיינת בהירדמות עמוקה ופתאומית).
מה ההבדל בין שימוש סביר להתמכרות?
שימוש סביר בריטלין נעשה במרשם רופא, תחת פיקוחו ולמטרה רפואית לגיטימית. במינונים אלו, אפילו לאורך זמן, הוכח כי ריטלין אינו ממכר והוא בטוח לשימוש. אך מי שלוקח ריטלין שלא למטרה זו, במינונים הולכים וגדלים יגלה שאם הוא מנסה להפסיק הוא אינו יכול. ריטלין ממכר לאורך זמן, הוא גורם למעין "רכבת הרים" עולה ויורדת שמתאפיינת בתחושת ריכוז, מסוגלות מוגברת ופעילות רבה תחת השפעת החומר ו"נפילה" קשה לאחר שההשפעה פגה. כדי לחזור לתפקד ולהמשיך בחיים מכורים ממשיכים לקחת את התרופה, פעמים רבות לא כדי לשפר ביצועים בחייהם אלא פשוט כדי לקום מהמיטה בבוקר. התלות בריטלין חזקה, הוא גורם לירידת מתח קיצונית שלא עוברת גם לאחר מנוחה מרובה (פרטים על תסמיני הגמילה מריטלין בהמשך). עבור מי שמכור לריטלין, אין כמעט שום דרך להמשיך לתפקד באותה רמה ללא המשך שימוש או גמילה מריטלין.
מהן הסיבות להתמכרות לריטלין?
מרבית המכורים לריטלין מתחילים להשתמש בו ככלי עזר, כדרך להישאר ערים ומרוכזים יותר שעות, כדי לשפר את יכולת הריכוז והקשב הכללית, להספיק יותר בפחות זמן, לישון פחות ובאופן כללי לגרום לעלייה בפרודוקטיביות. ה"קהל" של ריטלין בלתי חוקי הם בני נוער וסטודנטים בעיקר שמשתמשים בחומר כדי להצליח יותר בלימודיהם. הריטלין עוזר להם לצלוח בחינות קשות, לעבור שעות על גבי שעות של הרצאות, להישאר ערים וללמוד לילות שלמים, לשמור על ריכוז גבוה בזמן הלימודים וכדומה. הבעיה מתחילה כשמנסים להפסיק – כשתקופת המבחנים עוברת והריטלין כבר לא נחוץ יותר. הם מפסיקים לקחת את הריטלין אך מגלים מהר מאוד שהם חווים תסמיני גמילה מורכבים (פרטים בהמשך) ולא מסוגלים להמשיך לתפקד בלעדיו.
מהן ההשפעות המידיות של ריטלין?
השפעות התרופה תלויות מאוד במינון. המינון המקובל עבור טיפול בהפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות נמוך, מבוקר וניתן על ידי רופאים במשורה. אך כאשר ריטלין נלקח במינונים גבוהים יותר ועל ידי מי שאינו סובל מהפרעות קשה וריכוז ההשפעות שלו עשויות להיות שונות במקצת. במינוני "אמצע", ריטלין גורם הן לאופוריה קלה והן לריכוז מוגבר לצד עוררות. אלו מאפשרים למשל ללמוד בריכוז גבוה לאורך זמן, לעשות פעולות רבות וחוזרות על עצמן, לישון פחות שעות ולהרגיש ערניים ורעננים. במינונים גבוהים ריטלין גורם לאופוריה מוגברת, לתחושת מסוגלות, לערנות גדולה ואי שקט גופני ומחשבתי, לרצון לעשות ולפעול. במידה רבה ההשפעה דומה לזו של ממריצים אחרים כמו קוקאין.
מהן השפעות ארוכות הטווח של שימוש בריטלין?
בשימוש סביר, תחת פיקוח רפואי ולמטרה לשמה הוא נועד, ריטלין נמצא בטוח לשימוש (על פי מחקרים שנעשו עוד משנות ה-50 ועד היום). אך מי שמכור לריטלין לא נוטל את התרופה תחת פיקוח רופא, עושה זאת במינונים גדולים מהמומלץ ולכן הוא חשוף למגוון השפעות שליליות המאפיינות שימוש לרעה של חומרים ממריצים, אלו כוללות למשל:
- פיתוח סבילות והתמכרות
- נדודי שינה
- עצבנות וחוסר מנוחה
- חרדה
- קוצר נשימה
- בעיות בכלי דם
- בעיות כבד
- אובדן תיאבון וירידה קיצונית במשקל
- בחילות
- עוויתות
- במקרים נדירים למחשבות אובדניות, תחושת רדיפה ואפילו הזיות ודיכאון.
איך לזהות התמכרות לריטלין?
מי שלוקח ריטלין ללא מרשם רופא ולא כצורך רפואי עושה זאת בדרך כלל ללא חשש. התפישה הרווחת היא שריטלין היא תרופה בטוחה לחלוטין, עד כדי כך שהיא נרשמת לילדים קטנים. לכן, אין שום חשש לקחת אותה, במינונים משתנים, בלי מרשם ובלי בקרה של רופא. אך האמת היא שריטלין הוא חומר ממריץ עם השפעות מורכבות על מערכת העצבים המרכזית, הוא ממכר בשימוש ארוך טווח ובלתי מבוקר ויכולות להיות לו מגוון השפעות שליליות. התמכרות לריטלין לא קלה לזיהוי, פעמים רבות גם המכור עצמו לא חושב שישנה בעיה – הוא בסך הכל נעזר בריטלין באופן זמני. אך טיבה של התמכרות, כל התמכרות להפוך מהרגל לצורך בלתי נשלט, כך גם עם ריטלין. סימני ההתמכרות מופיעים לאט, הם לא תמיד ברורים ולא תמיד יופיעו באותן עוצמות אצל כל מכור. לכן, חשוב להכיר אותם ולזהות אותם, אלו כוללים למשל:
- ניסיונות להוריד מינון או להפסיק ללא הצלחה
- לקיחת התרופה רק כדי להרגיש "נורמלי"
- שימוש בריטלין במינונים גבוהים ועולים
- קניית ריטלין ממקורות מפוקפקים
- ניסיונות להשיג מרשמים מרופאים שונים
- פחד וחשש סביב הרגע בו לא תהיה גישה לריטלין
- התעסקות מוגזמת בתרופה, מחשבות טורדניות סביבה
- שקרים בנוגע לשימוש, הסתרה והתחמקות
האם שימוש בריטלין דומה לשימוש בקוקאין?
קוקאין וריטלין שייכים לאותה משפחת חומרים – אמפטמינים, המשפיעים על מערכת הדופמין במוח. אלו גורמים לעוררות מוגברת, אופוריה, אנרגיה גדולה והגברת ריכוז. מבחינה זו, לקוקאין ולריטלין השפעות מאוד דומות. כמו כן, בדומה לקוקאין ריטלין, במיוחד בשימוש קבוע ובמינונים גבוהים הינו בעל פוטנציאל להיות ממכר. כמובן שישנם הבדלים בין ריטלין לקוקאין, במיוחד בהרכב החומר. בעוד שקוקאין הוא סם רחוב שאין לדעת באמת מה הוא מכיל, ריטלין היא תרופה המיוצרת תחת פיקוח. למרות זאת, שימוש ללא מרשם (כפי שמכורים רבים עושים) אינו חוקי וכמו שימוש בקוקאין, עשוי לגרום להסתבכות בפלילים, התמכרות, השלכות גופניות קשות, תלות נפשית והשלכות חברתיות, בינאישיות וכלכליות שליליות.
מהם תסמיני הגמילה מריטלין?
מי שלוקח ריטלין בצורה לא מבוקרת לאורך זמן עשוי לגלות שהפסקת התרופה לא פשוטה כמו שנדמה. על פניו, ריטלין הוא כדור בטוח לשימוש, פשוט להשגה (גם במרשם רופא) ואין שום בעיה להפסיק לקחת אותו כשכבר אין בו צורך. אך האמת הפוכה לחלוטין – עם הזמן הגוף מפתח סבילות ונדרשת מנה גדולה יותר להשגת אותו האפקט. מינון הולך וגובר יגרום להתמכרות במרבית המשתמשים. כשמנסים להפסיק חווים לפתע תסמיני גמילה של ממש, אלו כוללים למשל:
- כמיהה עזה לשימוש בתרופה
- "נפילת מתח"
- עייפות קיצונית שלא עוברת גם לאחר שינה מרובה ומנוחה
- קשיי ריכוז
למרות שתסמיני הגמילה הגופניים מריטלין אינם קשים כמו תסמיני הגמילה מסמים אחרים, ההשפעה שלהם על חייו של הנגמל גדולה. מכיוון שמשתמשי הריטלין עושים זאת בדרך כלל למטרת ריכוז מוגבר, העלאת קצב העבודה או הלימודים, יכולת לשבת שעות על גבי שעות בריכוז גבוה וערנות, העייפות הקיצונית וחוסר הריכוז המאפיינים גמילה מריטלין בלתי נסבלים עבורם. ללא גמילה נכונה תוך פיתוח מנגנוני התמודדות חדשים הדרך חזרה אל הריטלין קצרה ומהירה.
איך נגמלים מריטלין?
גמילה מכל חומר הוא תהליך מורכב ומאתגר וכך גם גמילה מריטלין. לריטלין אחיזה חזקה על גוף האדם אך חזקה לא פחות מבחינה נפשית-רגשית ואישיותית. כדי לשבור את התלות של הנגמל בריטלין גמילה פיזית תעשה בהדרגה כדי להתמודד טוב יותר עם התסמינים שלה. בנוסף, ישנה חשיבות גבוהה מאוד לטיפול ותמיכה מקצועית להבנת הסיבות שהובילו להתמכרות, למצוא דרכים להמשיך ולהצליח ברמה גבוהה ללא הריטלין, לפירוק הגורמים האישיותיים שהובילו להחלטה לקחת ריטלין מלכתחילה וחשוב לא פחות – לקבל כלים פרקטיים לחיים ללא עזרים תרופתיים, ללא ריטלין.
מכורים רבים תולים את הצלחתם בלימודים, בעבודה ובחיים באופן כללי בשימוש בריטלין ולכן קשה להם לדמיין את עצמם וחייהם בלעדיו. חלק מתהליך הגמילה כולל הפנמת העובדה שזה לא הריטלין שאחראי על ההצלחה אלא האדם עצמו, כישוריו וכישרונותיו, אישיותו ויכולותיו. במסגרת תהליך הגמילה מריטלין לומדים להכיר מחדש את התכונות הללו, לשים דגש על החיובי והמוצלח, בונים סט יכולות להתמודדות עם טריגרים ואתגרים ויוצאים לחיים מלאי משמעות ועשייה ללא צורך בריטלין.