טיפול בפוסט טראומה
בשיתוף פעולה עם אגף השיקום של משרד הבטחון
אירועים שגורמים לתחושת לחץ בעוצמה גבוהה מפרים את תחושת הבטחון ויכולים לגרום למשתתף בהם להרגיש חוסר אונים. הטראומה הרגשית והפסיכולוגית יוצרת מאבק עם הזיכרונות והחרדה שהמטופל חש בעת האירוע ויכולה לגרום לתחושת ניתוק וחוסר יכולת לסמוך על עצמו ועל הסביבה. המטופל נאלץ להיאבק על בסיס יומי עם רגשות מטרידים שלא מאפשרים לו לנהל שגרת חיים תקינה. אך מה היא בדיוק טראומה? מה מאפיים אותה? מה היא פוסט טראומה וכיצד מטפלים בה?
אספנו עבורכם את כל המידע בנושא פוסט טראומה
מהי טראומה?
חוויה טראומטית נוצרת לרוב כאשר קיימת תחושה של איום קיומי פיזי אך לא בהכרח. כל אירוע שגורם לתחושת בידוד גם אם הוא אינו בהכרח בעל פוטנציאל לפגיעה פיזית יכול לגרום לטראומה. החוויה הסובייקטיבית של המטופל היא שתשפיע על תפיסת האירוע כטראומטי – ככל שתחושת חוסר האונים והבהלה בעוצמה גבוהה יותר, כך גם גדל הסיכוי להיווצרות טראומה. טראומה רגשית ופסיכולוגית יכולה להיות תוצאה של אירוע חד פעמי בלתי צפוי כמו תאונה או פציעה. הטראומה יכולה להיווצר גם בעקבות תחושת מתח בלתי פוסקת לאורך זמן כמו מגורים בשכונת מצוקה, מצב בריאותי ומאבק במחלה מסכנת חיים ואף אירוע טראומטי שחוזר על עצמו כמו התמודדות עם בריונות, הזנחה בילדות ואלימות במשפחה שמופנית כלפי הילד או אחד מההורים.
סיבות נוספות להיווצרות טראומה כוללות מוות פתאומי של אדם קרוב, חוויה קיצונית שמלווה בהשפלה או אכזבה וסיום של מערכת יחסים משמעותית שנמשכה זמן רב. מטופלים שהתמודדו עם אסון טבע, מתקפת טרור או אפילו התרסקות מטוס יכולים לחוות טראומה. ישנם מקרים שבהם גם אם המטופל לא לקח חלק באירוע עצמו אלא רק נחשף אליו באופן קבוע באמצעות תמונות ומידע שמפורסמים במדיה החברתית או בערוצי החדשות הוא חווה טראומה. הסיבה להיווצרות הטראומה הוא פרמטר חשוב שיש להבינו היטב על מנת להתאים טיפול שיאפשר למטופל לקבל את הכלים להתמודדות עם הטראומה.
כיצד הטראומה משפיעה על המוח?
חוויה טראומטית משפיעה על אזורים במוח אשר חווים שינויים מתמשכים והיא מפעילה את תגובת הלחץ של הגוף. מטופלים עם הפרעת פוסט טראומה חווים לעיתים ירידה בתפקוד באזור במוח שקשור לאופן שבו הם מתנהגים מבחינה חברתית, מבטאים את עצמם ומתכננים ומקבלים החלטות. השפעה נוספת יכולה להיות על האזור שמשפיע על האופן שבו אנו מעבדים גורם מאיים ובהתאמה לכך התגובה כתוצאה מפחד. השינויים מפוסט טראומה יכולים להוביל לפעילות יתר ולגרום למטופל להיות ערני יתר על המידה על מנת להבטיח את ביטחונו הפיזי והרגשי. התגובה הזו נחשבת אופיינית למטופלים אשר מתמודדים עם פוסט טראומה והיא גורמת לשינויים באישיות ובבריאות הנפשית של המטופל.
מה היא פוסט טראומה? מהם התסמינים שלה?
מטופלים עם הפרעת פוסט טראומה חווים תסמינים שמשפיעים באופן משמעותי על שיגרת חייהם. במרבית מן המקרים, התסמינים יופיעו כבר בחודש הראשון לאחר החוויה הטראומטית ישנם מקרים בהם הסימפטומים רק לאחר חודשים ואף שנים לאחר האירוע. עוצמת התסמינים משתנה בין מטופלים והיא יכולה להשתנות גם אצל אותו מטופל בתקופות זמן שונות. תסמינים של פוסט טראומה כוללים חוויה חוזרת – תסמין שכיח אצל מטופלים שמתמודדים עם פוסט טראומה שבא לידי ביטוי בפלאשבקים, סיוטים ותחושות פיזיות כמו הזעת יתר, בחילה, כאב ורעידות בגוף. המטופל חווה מחדש את האירוע הטראומטי וישנם מטופלים שגם מתמודדים עם מחשבות שליליות על החוויה ועוסקים לעתים באופן אובססיבי בתהייה מדוע זה קרה להם, בתחושות אשמה ואף בושה שלא הצליחו לעצור זאת. תסמין נוסף חוסר תחושה רגשית והימנעות מפגישה עם אנשים מסוימים או מקומות שמזכירים את הטראומה ואף הימנעות לשוחח על החוויה וזאת על מנת שלא לחוות ולהיזכר באירוע הטראומטי.
ישנם מטופלים שמנסים להדחיק את זיכרונות האירוע ממוקם באמצעות הסחות דעת והתמקדות בעבודה או בתחביבים ויש שמנסים להתמודד עם הרגשות השליליים באמצעות הקהה רגשית. פעולה זו גורמת למטופל לוותר למשל על עיסוק בפעילויות שנהג להשתתף בהם ולבודד עצמו מהסביבה הקרובה. תסמין נוסף של פוסט טראומה הוא עוררות יתר שמלווה בתחושות חרדה גבוהה וקושי בלהגיע למצב רגיעה. מצב זה יכול לגרום למטופל להיבהל בקלות ולהיות מודע באופן קיצוני לאיומים סביבו. מצב של עוררות יתר לעיתים יוצר אצל המטופל התפרצויות כעס, קושי בשינה וקשיים בריכוז.
פוסט טראומה מהילדות
הפרעת פוסט טראומה היא יכולה להופיע בכל הגילאים והתסמינים אצל מבוגרים וילדים כמו נדודי שינה וסיוטים בלילה יכולים להיות זהים. ילדים שסובלים מהפרעת פוסט טראומה עלולים לאבד עניין בלקיחת חלק בפעילות שבעבר גרמה להם הנאה ולסבול מתסמינים פיזיים כמו כאבים בראש ובבטן. תסמינים נוספים יכולים להיות קשיים בהתנהגות, הימנעות מסיטואציות שקשורות לחוויה טראומטית ושחזור בלתי פוסק של חוויית הטראומה באמצעות משחקים. טראומה כתוצאה מאירוע נובעת תחושת עומס ומתח כבד, תחושת אובדן ואירוע טראומטי שהתרחש בילדות.
הפוסט טראומה נוצרת בעקבות שיבוש תחושת הביטחון של הילד והיא יכולה להיות תוצאה של פרידה מהורה כתוצאה מגירושים, אלימות במשפחה, הזנחה, סביבה לא יציבה בה הילד גדל, מצב בריאותי כרוני והתעללות מינית, גופנית ומילולית. ההשפעות של חוויה טראומטית בילדות יכולות להימשך זמן רב וכאשר הילד לא מקבל את הטיפול הנדרש, תחושת הפחד וחוסר האונים מלווה אותו גם בחייו הבוגרים ומהווה קרקע פורייה להתפתחות של טראומה נוספת.
פוסט טראומה מהצבא
השירות בצבא יכול להפעיל את מערכת העצבים של הגוף שפועלת באופן אוטומטית ומגיבה לאירועים מלחיצים. התגובה הרפלקסיבית של הגוף היא להילחם או לברוח והיא באה לידי ביטוי כאשר אנו מרגישים צורך להגן על עצמנו ולשרוד מצבים מסוכנים בזמן מצב לחימה. מצב זה מלווה בתסמינים כמו דופק מהיר, עלייה בלחץ דם והתכווצות של השרירים. התסמינים הגופניים מגבירים את הכוח הפיזי ואת מהירות התגובה ורק לאחר שבטוחים שהסכנה חלפה, מערכת העצבים נרגעת וחוזרת להיות מאוזנת. סיטואציה מלחיצה שמלווה במתח גבוה יכולה לגרום גם לחוסר תנועתיות הרבה לאחר שברור כשהמטופל כבר לא נמצא בסיטואציה מסוכנת ואז נוצרת הפרעת פוסט טראומה.
מטופלים ששירתו בצבא ולקחו חלק במבצעים ואף במלחמה נמצאים בקבוצת סיכון מוגברת לסבול מהפרעת פוסט טראומה כתוצאה מהאירועים הטראומטיים שחוו באופן ישיר או עקיף. המטופלים חווים תסמינים מטרידים כמו שחזור חוזר ונשנה של האירוע, ערנות יתר מתוך חשש לפגיעה נוספת, הימנעות מסיטואציות שמזכירות להם את החוויה ואף תחושות ורגשות שליליים מוגברים לאורך היום. התסמינים של פוסט טראומה מהצבא יכולים להופיע בשעות הראשונות והימים שלאחר האירוע הטראומטי אך לעתים הם מופיעים חודשים ואף שנים לאחר השירות הצבאי. תסמינים אלה יכולים לכלול מחשבות מטרידות, סיוטים ופלאשבקים שגורמים למטופל לחוש כאילו הוא חווה את האירוע בשנית ואף תגובות רגשיות ופיזיות כמו התקפי פאניקה, דפיקות לב מואצות ורעידות בגוף.
הימנעות גם היא תסמין של פוסט טראומה מהצבא שבאה לידי ביטוי משמירת מרחק מהסביבה הקרובה, מקומות והחברים והמשפחה ואז אובדן של עניין בביצוע פעולות יומיומיות. פוסט טראומה מהצבא גורם למטופל לחוות מחשבות שליליות ולשינויים קיצוניים במצב הרוח.
כמו כן, המטופל יכול להחזיק באמונות שליליות חסרות פרופורציה לגבי עצמו והסביבה, לחוות רגשות מתמשכים של פחד, אשמה ובושה, לאבד מיכולתו לחוות רגשות חיוביים, להיות בתחושה ערנות באופן קבוע, להגיב באופן רגשי וקיצוני, לחוות תחושות עצבנות וכעס ואף להפגין התנהגות פזיזה וקושי בריכוז ובהירדמות בלילה. ככל שרמת החשיפה של החייל היא גבוהה יותר – כלומר שהוא לוקח חלק ביותר מבצעים ופעולות צבאיות כך גם גדל הסיכוי שלו לפתח הפרעת פוסט טראומה. הסיבה לכך היא שמצבים אלה שבהם האדרנלין מאוד גבוה מצריכים ממנו להיות במצב של ערנות ומודעות יתר להפגין רפלקסים מהירים – כל אלה הם תגובות הולמות בזמן מבצע אך לא מתאימות להתנהלות בחיי האזרחות.
מתי לפנות לטיפול?
ההתאוששות וההחלמה בחוויה טראומטית יכולים לקחת זמן וכל מטופל עובר זאת בצורה אחרת. יש לפנות לטיפול שמתמחה במקרים של פוסט טראומה אם לאחר מספר חודשים התסמינים הבאים עדיין מופיעים – קושי בתפקוד בעבודה ובבית, תחושות דיכאון חרדה ופחד בעוצמה גבוהה, פלאשבקים וסיוטים בלילה, קושי ביצירת קשרים קרובים שגורמים לתחושת סיפוק עם הסביבה הקרובה, הימנעות מאנשים או מקומות שמהווים טריגר ומזכירים את החוויה הטראומטית, חוויה של זיכרונות מפחידים, תחושת ניתוק מהסביבה וחוסר יכולת לחוות רגשות שליליים וחיוביים ואף צריכת אלכוהול וסמים על מנת לשפר את התחושה הכללית. התהליך של טיפול בפוסט טראומה יכול להיות מאוד לא פשוט, מפחיד וכואב ואף לעורר את חוויית הטראומה מחדש ולכן חשוב שהטיפול יינתן על ידי מומחה בעל ניסיון בתחום של טיפול במקרים של פוסט טראומה.
מציאת מטפל מתאים יכולה לקחת זמן וחשוב לבחור מטפל שניתן לסמוך עליו ומעורר תחושת ביטחון אצל המטופל. על מנת לעשות את הבחירה הנכונה, לאחר הפגישה הראשונה עם המטפל, המטופל צריך לשאול את עצמו האם הרגיש בנוח לדון ולחשוף בבעיות הקיימות, האם המטפל הבין את עומק הבעיה, האם יחס המטפל היה מכבד ואמפטי והיכולת של המטופל לסמוך על המטפל שיסייע לו בהתמודדות עם הפרעת הפוסט טראומה.
מהו הטיפול בפוסט טראומה?
טיפול הוא כלי שבו משתמשים על מנת להעניק למטופל מקום בטוח שבו יכול לשוחח על החוויות האישות שלו, רגשות ומחשבות עימן הוא מתמודד מדי יום. אנשים שבוחרים ללכת לטיפול, עושים זאת לעיתים כיוון שעברו חוויה שהשפיעה באופן שלילי על מצב הרוח והרגשות שלהם ואף שינתה את דרך החשיבה שלהם ואיך שהם מתמודדים עם הסביבה. הטיפול מהווה מקום ניטרלי עבור המטופל בו הוא יכול לעבד את מחשבותיו והחוויות שלו בקול.
ישנם סוגים רבים של טיפול המותאמים לסוגי אוכלוסיות שונות ולמצבים שונים. אופי הטיפול לא חייב להיות רק בשיחה אלא גם יכול לבוא לידי ביטוי באמצעים שונים כמו טיפול בכתיבה, טיפול בריקוד, טיפול בציור ועוד. תפקידו של המטפל הוא לסייע למטופל להבין טוב יותר את הסיבות לתחושות שהוא חווה, ללמד אותו כיצד לבטא את עצמו ולהעניק לו כלים שיסייעו להתמודד עם סיטואציות שמלוות בלחץ בחייו.
מהו טיפול ממוקד פוסט טראומה?
טיפול שמתמקד בפוסט טראומה מתחיל בזיהוי והבנה של האופן שבו החוויה הטראומטית שהמטופל עבר השפיעה על מצבו הנפשי, רגשי, התנהגותי ופיזי. באמצעות הטיפול מנסים להבין את הקשר בין החוויה הטראומטית לבין האופן שבו המטופל מגיב מבחינה והתנהגותית. המטרה של טיפול שממוקד בפוסט טראומה היא ללמד את המטופל אסטרטגיות ולרכוש מיומנות שתאפשר לו להבין טוב יותר את מה שהוא חווה ולעבד את הרגשות והזיכרונות שעולים שקשורים לחוויה הטראומטית שעבר. הצלחת הטיפול נמדדת ביכולת של המטופל להכיל את החוויה שעבר ולהתמודד איתה באופן שמאפשר להסתגל מחדש אל שגרת חייו. הטיפול הינו פרטני אך גם קבוצתי וכדאי שיעשה במרכז גמילה מוכר ומומלץ.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי
טיפול קוגניטיבי התנהגותי מיושם כבר שנים רבות במקרים של הפרעת פוסט טראומה. מטרת הטיפול לשפר את האופן שבו המטופל מתפקד באמצעות שינוי דפוסים של רגשות, התנהגות ומחשבות. הנחת היסוד בטיפול קוגניטיבי התנהגותי היא שבאמצעות שיפור בתחום אחד בחייו של המטופל ניתן להביא לשיפורים בתחומים אחרים. יכולת המטופל למשל להפסיק להתמקד במחשבות שליליות יכולה לשפר את מצב רוחו ולהוביל אותו להתנהלות בריאה יותר בשגרת חייו. טיפול קוגניטיבי התנהגותי נעשה לרוב במספר מפגשים במשך מספר חודשים באופן אינדיבידואלי או במסגרת קבוצתית. הטכניקות שמיושמות במהלך הטיפול כוללות שינוי תפיסות קוגניטיביות ופיתוח של דרכי חשיבה יעילות ומאוזנות, חשיפה מבוקרת של המטופלים לטריגרים שמעוררים את חוויית הטראומה על מנת לאפשר להם להתמודד עם המצוקה ולא להימנע ממנה, למידה על הדרכים השונות של תגובה ל טראומה וניהול תחושות המתח וההרגעה העצמית.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי מאפשר למטופל לתפוס את החוויה באופן אובייקטיבי יותר ועל ידי כך להשיב לו את תחושת השליטה העצמית והביטחון ולשפר את יכולת ההתמודדות שלו. במהלך הטיפול, המטופל ידבר על האירוע הטראומטי שחווה והאופן שבו המחשבות שלו משפיעות על חייו. המטופל אף התבקש אולי לכתוב בפירוט על החוויה הטראומטית – תהליך זה יסייע לו לבחון את האופן שבו הוא תופס את הטראומה ולאתר דרכים חדשות שיאפשרו לו לחיות איתה.
טיפול בחשיפה ממושכת
מטופלים שמתמודדים עם פוסט טראומה לרוב נוקטים בגישה של הימנעות. טיפול בחשיפה ממושכת נערך במספר מפגשים שבהם המטופל מתעמת עם החוויה הטראומטית. בשלבים הראשונים של הטיפול, המטפל ינחה את המטופל וילמד אותו טכניקות נשימה על מנת להקל על תחושת החרדה כאשר המחשבות על החוויה הטראומטית עולות. בשלב הבא המטופל יתבקש להכין רשימה של פעילויות מהן הוא נמנע, מקומות אליהם הוא הפסיק להגיע ואף אנשים עימם הפסיק להיפגש וילמד כיצד להתמודד עם כל אחד מהמקרים. קיימת אפשרות גם שבאחת מהפגישות, תופעל הקלטה והמטופל יתבקש לספר על החוויה הטראומטית שלו ולהאזין להקלטה לאחר שיגיע הביתה. טקטיקה זו תאפשר למטופל להיחשף אל הטראומה והאופן שבו הוא תופס אותה ויכולה להקל על הסימפטומים שהוא חובה.
מטרתו של טיפול בחשיפה ממושכת להתמודד עם מקור הפחד על מנת להפחית את רמת החרדה סביב האירוע. ככל שהמטופל ימנע יותר מהרגשות, התחושות ואז זיכרונות שקשורים לחוויה טראומטית ככה תסמינים שהוא יחווה יהיו בעוצמה גבוהה יותר.
טיפול בתנועת עיניים
טיפול בפוסט טראומה באמצעות תנועת עיניים נחשב ליוצא דופן כיוון שהמטופל אינו נדרש לדבר על החוויה שלו אך מטרתו היא בעיקר לעבד את הזיכרונות הטראומטיים ולשחרר אותם תוך שימוש בתנועות עיניים בלבד. במהלך הפגישה, המטפל יבקש מהמטופל להיזכר בהיבט מסוים של החוויה הטראומטית תוך כדי שהוא מתמקד בתנועת היד שלו שינה בקצב התנועה קבועים. המטרה של הטיפול היא לגרום למוח לעבד מחדש את הזיכרון שלא עבר תהליך עיבוד מלא בזמן האירוע בגלל תחושת המתח הגבוהה. העיבוד מחדש משחרר את הזיכרונות השליליים ויכול להקל על תסמינים כמו פלאשבק וסיוטים ואף להפחית מההשפעה של טריגרים שונים.
ישנם מטופלים שאצלם טיפול בתנועת עיניים יכול להניב תוצאות מהירות יותר ביחס לטיפול באמצעות דיבור אך טיפול בתנועת עיניים הוא יעיל במקרים של טראומה חד פעמית אך כאשר מדובר בחוויה טראומטית מורכבת או בהפרעת פוסט טראומה קשה יתכן שמידת היעילות תהיה פחותה באופן משמעותי.
טיפול תרופתי
מטופלים עם פוסט טראומה מעבדים מצב איום באופן שונה כיוון שנוצר חוסר איזון בכימיקלים שבמוח. התגובה הרפלקסיבית שלהם של להילחם או לברוח מופעלת בקלות וזה גורם לחלקם להיות ערניים ומתוחים בצורה קיצונית ולחלקם אף לקהות רגשית והעתקות. טיפול תרופתי במקרים של פוסט טראומה יכול לסייע למטופל להפסיק ולהתמקד במחשבות שקשורות לחוויה טראומטית שחווה ולהפחית מעוצמת הסימפטומים שהוא חובה כמו סיוטים ופלאשבקים. הטיפול התרופתי יכול גם לעזור בקבלת השקפה אופטימית יותר וחיובית על חיי המטופל ולאפשר לו לתפקד באופן תקין בשגרת חייו.
ישנן מספר תרופות שמשפיעות על הכימיה שבמוח באזור שמשפיע על תחושת הפחד והחרדה. תרופות אלה כוללות פרוזק, זולופט, פקסיל ועוד. התגובה של מטופלים לתרופות היא שונה ולכן ישנם מקרים שבהם הרופא בוחר דווקא להוציא מרשם לתרופה שלא מוגדרת באופן ברור שמיועדת לטיפול בפוסט טראומה. תרופות שידועות כמועילות לטיפול במקרים של פוסט טראומה הם תרופות נוגדות דיכאון, תרופות אנטי פסיכוטיות, חוסמי בטא, מעכבי מונואמין אוקסידאז ובנזודיאזפינים. התרופות יכולות לסייע בטיפול בנדודי שינה וסיוטים, תחושת חרדה ודיכאון ולעתים נהוג גם לשלב בין סוגי תרופות בהתאם למצבו הבריאותי של המטופל.
מינון התרופה ויצירת השילוב הנכון יכול לקחת לעיתים זמן והמטופל יתבקש לעבור בדיקות באופן קבוע (כמו למשל תפקודי כבד) על מנת לוודא שהן לא פוגעות בשאר הגוף ותופעות הלוואי שמופיעות אינן חמורות. טיפול תרופתי יכול בעיקר לסייע בהפחתת עוצמת התסמינים אך נדרש טיפול התנהגותי או טיפול מסוג אחר על מנת להתמודד עם הפרעת הפוסט טראומה.
במרכז גמילה ניתן לקבל כלים להתמודדות עם פוסט טראומה וכך בצורה הדרגתית להקטין את המינון והתלות בתרופה.
טיפול בקנאביס
טיפול בפוסט טראומה באמצעות קנאביס נועד לא רק להפיג את תחושת המתח אצל המטופל ולהיפטר מנדודי השינה והסיוטים – הטיפול מסייע גם בהפחתת של עוצמת הזיכרונות הטראומטיים. החומר הפעיל שנמצא בקנאביס משפיע על אזורים במוח שאחראים על למידה וזיכרון והשימוש בקנאביס מפחית מתחושת החרדה, מסייע במזעור תסמינים נוספים וממתן את תדירות ועוצמת ההופעה של חוויית הטראומה. קנאביס רפואי יכול לאפשר למטופלים שסובלים מהפרעה פוסט טראומה לתפקד באופן מלא ולנהל שגרת חיים נטולת טראומה.
מחקרים רבים מראים שהטיפול המסורתי בהפרעת פוסט טראומה שלעיתים כולל תרופות נוגדות דיכאון יכול להגיע לאחוזי הצלחה גבוהים אך אצל חלקם הוא יכול להיות מלווה לעיתים בתופעות לוואי לא נעימות. טיפול בקנאביס נחשב יעיל יותר עבור אותם מטופלים. קנאביס רפואי יכול להתאים לחלק מהמטופלים שסובלים מפוסט טראומה אך הוא אינו מיועד למטופלים בעלי היסטוריה של מחלות נפש, נשים בהריון או מטופלים שסובלים מאי ספיקת לב. טיפול בקנאביס יכול להינתן רק לאחר קבלת אישור של פסיכיאטר וליווי של הפסיכיאטר לאורך תהליך ההחלמה.
אחוזי נכות למטופלים עם פוסט טראומה
קצבת נכות ניתנת לתושבים שבעקבות פגיעה נפשית או פיזית אינם מסוגלים להתפרנס. הזכאות לקצבת נכות ניתנת לתושבים מעל גיל 18 ועד גיל פרישה כאשר גובה הקצבה והזכאות נבדקים ומאושרים על ידי ועדה רפואית. הופעה של תסמינים כמו בעיות שינה, התקפי חרדה ועוד אינה מיוחסת תמיד לאירוע הטראומטי שגרם להופעתם אך כאשר ניתן להוכיח ולהראות שקיים קשר בין הדברים, נקבעים אחוזי נכות המטופל זכאי לתשלום חד פעמי או קצבה חודשית.
במידה וההפרעה של פוסט טראומה נוצרה בעקבות שירות צבאי, המטופל זכאי להגיש בקשה לאגף השיקום במשרד הביטחון על מנת לקבל אחוזי נכות והטבות נוספות. אחוזי הנכות ניתנים גם למטופלים שסובלים מהפרעת פוסט טראומה בעקבות חשיפה או פגיעה כתוצאה מאירוע טרור.
כיצד נקבעים אחוזי הנכות?
אחוזי הנכות נקבעים כאמור על ידי ועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי. הוועדה בוחנת את הממצאים הרפואיים, יכולה לשוחח עם המטופל ובהתאם קובעת את מידת הנכות ואת כושר העבודה שלו. סעיף 34 ב׳ בתקנות של ביטוח לאומי נוגע לה מטופלים עם הפרעת פוסט טראומה ומנחה כיצד יש לקבוע את אחוז הנכות כאשר אצל חלק מהמטופלים הנכות יכולה להגיע עד מאה אחוז במידה ומדובר במקרה חמור של פוסט טראומה.
הפרמטרים שנמדדים ועל פיהם קובעים את אחוז הנכות הם ההשפעה ותסמינים של הפוסט טראומה על האופן שבו המטופל מתפקד מבחינה נפשית וחברתית, כמה זמן המטופל סובל מההפרעה, העוצמה והתדירות של התסמינים שמופיעים כתוצאה מהחוויה הטראומטית, מספר ההתקפים ואף אשפוזים במידה והיה צורך שהתרחשו בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה לאחוזי נכות, השתתפות המטופל בסוגי טיפול רפואיים שונים על מנת לשפר את מצבו הרפואי ומידת הצלחתם וכמה זמן עבר מאז ההתקף האחרון במידה והייתה נסיגה במצבו של המטופל.
קיים דירוג אחוזי נכות מאוד מובנה וברור שעל פיו הוועדה הרפואית קובעת את אחוזי הנכות. מטופל שצורך למשל תרופות וסובל מפגיעה יחסית מזערית בתפקידו הנפשי והחברתי יקבל שלושים אחוזי נכות. מטופל שסובל מפגיעה חמורה מאוד ביכולת שלו לתפקד מבחינה נפשית וחברתית, חובה ירידה בכושר העבודה שלו ואף היה זקוק לאשפוז פסיכיאטרי ממושך יקבל שבעים אחוזי נכות. למטופלים שאצלם הפרעת הפוסט טראומה מלווה אותם בחיי היום יום והם זקוקים להשגחה קבועה ואף אשפוז פסיכיאטרי ייקבעו מאה אחוזי נכות.
אנו במרכז מאמינים שאינכם צריכים להתמודד עם ההתמכרות לבדכם. אנו כאן כדי לתמוך בכם בכל צעד בדרך, ולעזור לכם להשיב לעצמכם את השליטה בחייכם.
כדי ללמוד עוד על אשפוז פרטי או לקבוע פגישת ייעוץ, אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון 053-4877977. ויחד נוכל להתחיל את המסע שלכם להחלמה.
ד"ר עמרי סיני
ד"ר סיני הינו נרקולוג מומחה מזה 30 שנה, אחד הרופאים המובילים בתחום הנרקולוגיה בישראל, בעל ניסיון רב בטיפול במרכזי גמילה רבים לאורך השנים. תחומי התמחותו כוללים טיפול באופיואידים, ממריצים, סמים הזייתיים, תרופות מרשם ומשככי כאבים.
השכלתו מקיפה תחומים רבים כגון: לימודי רפואה MD באוניברסיטה העברית בירושלים בשילוב עם התמחות בפסיכיאטריה במרכז לבריאות הנפש בלב השרון, לימודי תחלואה כפולה בטכניון ולימודי היפנוזה באוניברסיטת תל אביב.
כיום משמש כמנהל המחלקה לתחלואה כפולה במרכז לבריאות הנפש- ״אברבנאל״.
דעו שיש עוד תקווה!
אם אחד ממכם או יקיריכם מתמודד עם קושי בחיים?
אנחנו בוילה באלאנס עומדים לרשותכם לאורך כל הדרך.
