אספנו עבורכם את כל המידע בנושא גמילה ממתדון
מה הוא מתדון (METHADONE , ADOLAN)?
מתדון או אדולן, הוא אופיואיד סינטטי שפותח בגרמניה בסוף שנות ה-30 והובא לשימוש בארצות הברית בשנות ה-40 כמשכך כאבים. הוא יועד לשימוש במקרים של כאב בינוני עד חמור ונמצא כיעיל מאוד לשם כך אך בו בזמן מסוכן לשימוש (קל לקחת מנת יתר של מתדון בגלל שיש לו נטייה להישאר בגוף לפרק זמן בלתי קבוע) והשימוש בו הופחת משמעותית עד לשנות ה-60. בתקופה זו החלו ניסיונות לשווק את התרופה כתחליף להרואין וכיום השימוש העיקרי שלה הוא בתמיכת גמילה מאופיואידים.
האם מתדון אכן ממכר?
התשובה הקצרה והפשוטה לשאלה זו היא – כן, בפירוש. מתדון הוא חומר ממכר לא פחות מכל תרופה/סם ממשפחת האופיואידים. מכיוון שמתדון מתפקד בגוף האדם ככל אופיואיד אחר, במקור הוא לא יועד לשימוש ארוך טווח בדיוק בשל העובדה שהוא גורם לתלות שקשה לשבור הכוללת תסמיני גמילה גופנית מאוד אינטנסיביים (פירוט בהמשך). ברפואה הכללית ומחוץ לטיפול תרופתי בהתמכרות (עוד על כך בהמשך), מתדון (או אדולן) ניתן במקרים נדירים, לרוב כאשר מדובר על ניסיון לשלוט בכאב עז במטופלים הסובלים ממחלה חשוכת מרפא או כטיפול בכאב שלא מגיב לתרופות אחרות.
מהן ההשפעות המידיות שלך מתדון?
ההשפעה המידית של מתדון היא שיכוך כאב. כתרופה לעצירה מהירה של כאב, מתדון מאוד יעילה והיא אכן משמשת לטיפול בכאב הקשור לתסמיני גמילה מסמים קשים. בנוסף, למתדון מעט תופעות לוואי בטווח הקצר שנוטות להיעלם לאחר מספר ימים אלו כוללות סחרחורות, כאבי בטן קלים, עצירות, שרירים רפויים וישנוניות. שלא כמו אופיואידים אחרים מתדון לא גורם לאופוריה והפרעות בתפקוד.
האם יש השפעות ארוכות טווח לשימוש במתדון?
לאומת שימוש קצר, לאורך זמן למתדון מספר חסרונות הכוללים השפעות ניכרות על גוף האדם שאינן שונות במהותן מההשפעות של אופיואידים אחרים. השפעות אלו חמורות יותר ככל שהמינון של התרופה גבוה יותר וכוללות בין השאר חשש ל:
• פגיעה לבבית במיוחד למי שיש היסטוריה של בעיות לב
• פגיעה בתפקוד המיני בגברים
• פגיעה בכליות עד לאי ספיקת כליות
• פגיעה בכבד
• פריחה
• נפיחות בגפיים
• במינון יתר מצוקה נשימתית עד לכדי מוות
מתדון כטיפול תומך בגמילה
כיום השימוש במתדון הוא בעיקר בתחום הגמילה מסמים קשים. מתדון משמש בשתי דרכים: לתמיכה קצרת טווח עבור נגמלים מאופיואידים כמו הרואין, אוקסיקודון, פרקוסט וכדומה וכטיפול תרופתי ממושך.
הרעיון מאחורי שימוש במתדון להקלה בתסמיני גמילה עומד על העובדה שמתדון מתפקד בגוף האדם בדיוק כמו יתר האופיואידים כולל הקלה על כאב אך הוא אינו גורם לאופוריה ואותן תחושות המאפיינות שימוש בסמים אלו. בטווח הקצר, התרופה ניתנת במינון הולך וקטן בימים עד לשבועות הראשונים בתהליך הגמילה. המטרה היא לגמול את הגוף לאט לאט מבלי שהנגמל יחווה את מלוא התסמינים המאפיינים את הגמילה הקשה מהסם. כאשר תהליך זה מפוקח על ידי גורמים רפואיים ומקצועיים, נעשה תחת השגחה מבוקרת ותוך מתן תמיכה, עזרה והכוונה בגמילה הוא בהחלט נמצא כיעיל ותומך בתהליך של גמילה מלאה.
השימוש השני במתדון הוא בתחום הטיפול התרופתי הממושך. שלא כמו בתמיכה קצרת טווח, בטיפול תרופתי ממושך מתדון ניתן לאורך זמן כתחליף לסמים בלתי חוקיים. הטיפול פותח עבור אותו אחוז קטן של מכורים לסמים קשים כמו הרואין שאינם מצליחים, למרות מאמצים חוזרים ונשנים, לעבור גמילה מלאה. מדובר על סוג של "הרע במיעוטו", החלפת סם רחוב בתרופה חוקית. טיפול תרופתי ממושך מאפשר לנגמל להתחיל ולשקם את חייו, להתרחק מהעולם של הסמים והאנשים הקשורים אליו, להתנהל בצלילות גדולה יותר ולהימנע מסכנות בריאותיות כמו הידבקות במחלות העוברות בהזרקה ושימוש בחומרים שטיבם והרכבם אינו ידוע (הרי אין שום דרך לדעת מה באמת יש בתוך סם רחוב) ולאט לאט לחזור למעגל החיים הפרודוקטיביים. טיפול תרופתי ממושך יכול לשמש כ"קרש קפיצה" אל עבר גמילה מלאה, מעיין שלב ביניים כאשר המטרה הסופית היא גמילה גם מהמתדון.
מה ההבדל בין התמכרות להרואין להתמכרות למתדון?
למרות שבבסיסם, הרואין ומתדון שייכים לאותה משפחה ויש להם השפעה דומה מאוד על גוף האדם ומערכת העצבים המרכזית, יש כמה הבדלים הן בשימוש והן באופי ההתמכרות. נתחיל בהבדל בשימוש:
- חוקיות – מתדון הוא חוקי וניתן או במרכזי גמילה או במרכזי טיפול תרופתי ממושך. מי שנוטל מתדון לא מסתכן בפלילים שלא כמו משתמשי הרואין.
- נטילה – הרואין נצרך בדרך כלל בהזרקה, לעיתים באידוי ועישון, אלו מסוכנים לכשעצמם וחושפים את המשתמש למגוון בעיות בריאותיות כולל חשש להידבקות במחלות זיהומיות כמו HIV והפטיטיס. מתדון נילקח כתמיסה לשתייה.
- הרכב – מתדון היא תרופה המיוצרת תחת פיקוח כמו כל תרופה אחרת והרכבה ידוע מראש. הרואין הוא סם רחוב ואין כל דרך לדעת מה בדיוק הוא מכיל.
- השפעה – הרואין משפיע כמעט מידית והשפעתו אינה ארוכה (מספר שעות בדרך כלל) כך שהמכור חייב לחזור ולקחת עוד מנה במהרה. בטיפול תרופתי ממושך, מתדון משפיע לכ-22 עד 48 שעות ויותר.
בנוסף, ישנו הבדל באופי ההשפעה בין מתדון להרואין. בעוד שלהרואין השפעה אופורית חזקה מאוד ומידית כמעט המלווה בתחושת רוגע ואושר למתדון אין השפעה כזו. הוא אמנם משכך כאב אך עדיין מאפשר תפקוד.
ישנם הבדלים גדולים בין התמכרות להרואין להתמכרות למתדון כשהגדול ביותר הוא האפשרות לתפקד ולחיות חיים נורמטיביים. המטרה של טיפול במתדון לאורך זמן היא בדיוק זו – לאפשר למכור להיגמל מהסם הבלתי חוקי, לצאת אל חיים חדשים ללא ההשפעות הגופניות שלו, להתנתק מהעולם של הסמים ולשקם את חייו. עם זאת, בסופו של דבר, ההתמכרות נותרת רק מוחלפת מהרואין למתדון. נגמלים רבים מגלים שהם אינם יכולים לעכב מנה בשל הופעת תסמיני גמילה, שלא לדבר על להוריד מינון או להפסיק בכוחות עצמם. לפעמים הם מרגישים כבולים ממש אל מרפאת המתדון, החזקה של התרופה בהם חזקה לא פחות מהסם המקורי.
מהם תסמיני הגמילה ממתדון?
תסמיני הגמילה מהתרופה דומים לאלו של אופיואידים אחרים וכוללים:
- כמיהה חזקה ובלתי נשלטת לתרופה
- כאב עז וממושך שלא מגיב לכל ניסיון להפסיק אותו
- כאבי בטן, שלשולים והקאות
- התכווצויות שרירים
- נדודי שינה
- דיכאון וחרדה
- קצב לב מהיר
- תחושה משונה בעור
- הזעה מוגברת
- סחרחורות
- רעידות ועוויתות
בנוסף, מי שמפסיק שימוש במתדון עלול לחוות תחושת לחץ וחרדה גדולה, חשש עצום מאיבוד הדבר היחיד (כביכול) שאפשר להם להפסיק את הסם המקורי.
איך נגמלים ממתדון?
הגמילה ממתדון עשויה להיות תהליך מורכב – לצד הגמילה הפיזית יש צורך בגמילה נפשית-רגשית ממושכת ובנייה של מנגנוני התמודדות ללא התרופה. יש לזכור שמי שמכור למתדון לרוב היה מכור לסמים קשים, בדרך כלל הרואין, וההתמכרות למתדון נוצרה בעקבות טיפול תרופתי ממושך. לרוב, הטיפול כולל בעיקר קבלת מנות של מתדון ומעט התייחסות פסיכותרפית. מרפאות המתדון אינן ערוכות לתת לנגמל תמיכה מלאה בגמילה אלא מתמקדות בהפיכת המכור למתפקד מבלי להתייחס לעומק למהות ההתמכרות שלו ובניסיונות למגר אותה לחלוטין. כשמכור למתדון מגיע לתהליך של גמילה מלאה עליו להתמודד מחדש עם גמילה והפעם לעומקה. לגמילה ממתדון שלושה היבטים:
- גמילה פיזית – גמילת הגוף לאט, בקצב מדוד ותחת פיקוח רפואי על ידי הפחתת מינון הדרגתית.
- טיפול פסיכותרפי – בעזרת טיפול פסיכותרפי המותאם לגמילה מהתמכרויות ניתן להתחיל לפרום את הקשרים ולהבין את ההתמכרות, את סיבותיה, את מה שהוביל אל עבר הסמים מלכתחילה ולבנות כלים חדשים להתמודדות. הטיפול מאפשר לנגמל לעבד את מחשבותיו ורגשותיו, להעמיק את הבנתו את עצמו ואת חייו לצד ההתמכרות המקורית וכיצד המתדון נכנס לתמונה זו. בטיפול יעלו רגשות ומחשבות הנוגעות להפסקת המתדון, יבנו דרכים חדשות לחיים ללא תמיכה תרופתית, יבחנו אמונות ומחשבות אודות תהליך הגמילה ויינתנו כלים משמעותיים לבחינה רגשית, זיהוי טריגרים וחיים ללא ההתמכרות.
- טיפולים תומכים – מגוון שיטות טיפוליות שעוזרות לנגמלים לעבד את רגשותיהם ומחשבותיהם כולל טיפול באומנות, ספורט, טיפול קבוצתי, פסיכודרמה, טיפולים מעולם השינוי המחשבתי כמו NLP ועוד רבים.
בנוסף לכל אלו, תהליך הגמילה כולל טיפול קבוצתי המאפשר לנגמל תחושת אחווה, להבין שהוא אינו לבד בנסיבותיו, להכיר נגמלים אחרים שהצליחו (למשל תחת תכנית 12 הצעדים) ועוד. טיפול זוגי ומשפחתי גם הם חלק מתכנית הגמילה. אלו מאפשרים ללבן מחלוקות בינאישיות, לשקם מערכות יחסים, לבנות מערכת תמיכה משפחתית וחברית כהכנה ליציאה ממרכז הגמילה וחזרה אל שגרת החיים.
האם גמילה ממתדון חייבת להיות במסגרת אשפוז במרכז גמילה?
התשובה הקצרה היא כן, בהחלט. מתדון הוא אופיואיד בדיוק כמו מורפיום, הרואין, אוקסיקוד ודומיו. הפסקה מלאה של מתדון תגרום לתסמיני גמילה קשים הכוללים כאב עז וממושך שאינו מרפה. הפסקה הדרגתית גם היא מורכבת וחייבת להיעשות תחת פיקוח רפואי, תוך קבלת תמיכה רגשית-נפשית, כלים להתמודדות ללא המתדון, בנייה מחודשת של מנגנוני שליטה בכאב, התמודדות עם רגשות שעולים בתהליך הגמילה ובאופן כללי – קבלת תמיכה, הכלה ועזרה מקצועית. בדיוק לשם כך קיים מרכז הגמילה המאפשר לקחת פסק זמן מן החיים ולהתרכז אך ורק בתהליך הגמילה באופן מבוקר ותחת פיקוח.
כמה זמן לוקח להיגמל ממתדון?
גמילה ממתדון מתחלקת לשני חלקים – הגמילה הפיזית והגמילה הנפשית. שלב הגמילה הפיזית נמשך בין מספר שבועות למספר חודשים ומותאם לכל נגמל. המטרה היא להפחית מינון באופן הדרגתי מבלי שהנגמל ירגיש תסמינים גופניים. מדובר על תהליך ארוך שחשוב שיעשה תחת פיקוח רפואי מתאים. אך זה הוא לא החלק המורכב בגמילה ממתדון. התלות הנפשית בתרופה חזקה מאוד עבור מי שלוקח אותה כתחליף סם במיוחד. המתדון הוא מה שמאפשר למכורים קשים רבים להפסיק לקחת את הסם המקורי, בעזרת המתדון הם מצליחים לצאת מעולם הסמים ולשקם את חייהם. לא מפתיע אם כך ששבירת התלות הנפשית היא תהליך מורכב שאורך חודשים ארוכים ולעיתים אף שנה וחצי ויותר.
מהו האתגר המרכזי בגמילה ממתדון?
כשמדובר על גמילה ממתדון, חשוב לזכור שכמעט כל מי שלוקח מתדון באופן קבוע עושה זאת כתחליף לסם אחר. אלו נגמלים שעברו מסכת שלמה של התמודדות כמכורים לסמים קשים ובלתי חוקיים, כאלו שחייהם סבבו סביב הסם על כל השפעותיו הגופניות, הנפשיות, החברתיות והכלכליות. השימוש במתדון עבורם היה "גלגל הצלה" ודרך לצאת מעולם הסמים. עובדה זו הופכת את הגמילה הנפשית-רגשית ממתדון למורכבת לא פחות מהגמילה הפיזית. כדי להיגמל ממתדון יש צורך לנתק את הקשר בין הצלחת הגמילה לתרופה עצמה. תהליך גמילה מוצלח ממתדון ארוך ומורכב וכולל בנייה מחדש של מערכת כלים להתמודדות עם החיים ללא תמיכה תרופתית. האתגר הוא קודם כל לגרום לנגמל להבין שזה אפשרי – שגמילה מלאה נמצאת בהישג ידו, שיש אפשרות ראלית להפסיק לקחת מתדון ולא לחזור לסמים אחרים. בעזרת צוות מקצועי ומסור, תכנית גמילה מותאמת אישית, טיפולך ממוקד ונכון בהחלט אפשר להיגמל מהמתדון.
למה כדאי להיגמל ממתדון?
בסופו של דבר, מתדון הוא סם שגורם לתלות והתמכרות למרות שהוא חוקי ומשמש בתהליכי גמילה ותחליף סם. ההשפעות ארוכות הטווח שלו עשויות להיות מורכבות וחמורות והתלות הנפשית-רגשית בו חזקה. נגמלים רבים מגיעים למסקנה שלמרות שמתדון עזר להם להיגמל מסמים כמו הרואין, הוא בסך הכל החליף את הסם ולא שיחרר אותם מהתמכרות לחלוטין. מצבם אומנם בהחלט השתפר יחסית לתקופה בה הם השתמשו בסמי רחוב אך ההתמכרות – היא עדיין שם. הם לא יכולים באמת לומר שהם נגמלו מסמים כשהם עדיין תלויים במתדון. לשימוש ארוך טווח במתדון גם השלכות נוספות כמו למשל הצורך להיות קרובים למרפאת מתדון כל הזמן, רכישת התרופה, סטיגמה הקשורה לשימוש בה וכמובן – החשש הבלתי פוסק ממחסור, מרגע בו לא יוכלו לקבל עוד מתדון. גמילה ממתדון משחררת את הנגמל לחלוטין מכבלי הסם, היא מאפשרת חופש מחשבתי, חופש תנועה, בניית חיים בריאים ומלאי משמעות.