גמילה מהתמכרויות

ישנם מספר פרמטרים שיכולים להעלות את הסיכויים לפתח התמכרות לחומרים מסוימים. ככל שאותו אדם נחשף ליותר סיכונים, כך הסיכוי שהוא יפתח התמכרות גבוה יותר. התמכרות היא אינה תוצאה של חוסר מוסר או כוח רצון חלש, גם הגנטיקה פה קובעת ולכן ישנם אנשים בעלי נטייה להתמכרויות יותר מאחרים. מטופלים שלהם בני משפחה בעלי התמכרויות הם בעלי סבירות גבוהה יותר לפתח התמכרות בעצמם.

הסביבה בה המטופל חי גם היא פרמטר שיכול להעלות את הסיכוי להתמכרות – חוסר השגחה של הורים על בני נוער וילדים למשל מאפשר להם לקחת סיכונים ולהתנסות בסמים ואלכוהול. אנשים צעירים שחווים הזנחה ואף התעללות יכולים למצוא מפלט ודרך להתמודד עם רגשותיהם באמצעות שימוש בסמים ואלכוהול. לחץ חברתי גם כן משפיע ובהרבה מן המקרים, ההתמכרות מתחילה בשימוש במצבים חברתיים בניסיון להשתלב ולהפוך להיות פופולארי בקרב החברים. הזמינות של החומרים גם היא יכולה להשפיע על קצב וחומרת ההתמכרות – חומרים יותר זמינים מקלים על השימוש בתכיפות גבוהה ולאורך זמן רב יותר. במקרים למשל של התמכרות להימורים, מטופל שחי בסביבה שבה קיימת זמינות של מקומות המציעים להמר תעלה את הסיכוי להופעה של התמכרות.

בעיות נפשיות הן פרמטר נוסף שמגדיל את הסיכוי להתפתחות של התמכרות. אנשים הסובלים מחרדה או דיכאון יכולים לפתח התמכרות לאלכוהול או סמים כיוון שאלה מפחיתים באופן זמני את הסימפטומים אך בטווח הארוך ההתמכרות רק תחמיר את התסמינים של המחלה הנפשית. הגיל של המטופל גם הוא מהווה פרמטר ומרבית מן המקרים של התמכרויות מתרחשים בגילאי 18 עד 24.

סוג הסם בו משתמשים גם כן מהווה פרמטר – סמים כמו קוקאין או הרואין ממכרים יותר מבחינה פיזית ביחס לאלכוהול או מריחואנה. הגמילה מסמים אלה תהיה קשה יותר ולכן תהליך התפתחות ההתמכרות הוא מהיר יותר ואף מעלה את הסיכוי לסיבוכים חמורים כמו שימוש מופרז בסם ומנת יתר. האופן בו משתמשים בחומר גם הוא מהווה פרמטר כיוון שיש נטייה גדולה יותר להתמכרות כאשר החומר מוזרק לגוף מאשר חומרים שנצרכים בבליעה. הסיבה לכך היא שקיים סינון של הכבד ושאר האיברים בגוף כאשר החומר נצרך בבליעה לעומת חומרים שנכנסים ישירות למחזור הדם בעת הזרקה או עישון.