חרדה היא האופן שבו המוח מגיב לתחושת לחץ ומתריע על סכנה אפשרית. כולם חווים תחושות חרדה שעולה בעקבות התמודדות עם קשיים בעבודה, לפני קבלת החלטות חשובות או צורך בהתמודדות עם המשפחה והחברים. תחושת חרדה שעולה מדי פעם היא שכיחה אך כאשר זה גורם לשיבוש בשגרת החיים ומונע הגעה לבית הספר או מקום העבודה, השתתפות במפגשים משפחתיים או הימנעות ממצבים חברתיים שונים, עולה הצורך בקבלת טיפול בחרדה על מנת לוודא שהסימפטומים אינם מחריפים. הטיפול מאפשר למטופלים המתמודדים עם הפרעות חרדה לנהל טוב יותר את עוצמת רגשותיהם.
מהן הפרעות חרדה?
תחושת חרדה המלווה מעבר למקום מגורים חדש או התחלת עבודה חדשה היא תקינה. החרדה לרוב מלווה בתחושות לא נעימות שפעמים רבות דווקא יכולות להניע להשקעה ומאמץ במה שגורם לתחושת חרדה. תחושות אלה לרוב באות והולכות ואינן נשארות קבועות ולכן אינן מפריעות לניהול שגרת חיים תקינה. כאשר מדובר בהפרעות חרדה, תחושת הפחד והתסמינים הנוספים הנלווים הם מאוד אינטנסיביים, מתישים ואינם נעלמים לאורך זמן. סוג חרדה זה יכול אף למנוע מהמטופל מלהמשיך לבצע פעולות ולקחת חלק באירועים שבעבר גרמו לו להנאה. מטופל שסובל מהפרעות חרדה יכול למשל להימנע מלהיכנס למעלית, לחצות רחוב ובמקרים חמורים אף למנוע ממנו יציאה מביתו. מקרה מאובחן שאינו מקבל טיפול בחרדה יכול להחמיר ולהביא את המטופל למצבים קיצוניים. הפרעות חרדה הן חלק מהפרעות רגשיות שיכולות להשפיע על כל אחד ואחת אך היא יותר שכיחה בקרב נשים.
סוגי הפרעות חרדה
סוגים אלה מתחלקים לכמה קטגוריות והם כוללים:
- הפרעת חרדה כללית – מאופיינת בתחושות דאגה ומתח לא פרופורציונליים ולא מציאותיים שלרוב לא ניתן גם למצוא להם סיבה מוצדקת (פעמים רבות גם ללא סיבה בכלל).
- הפרעת פאניקה – תחושת פחד פתאומית וחזקה שמובילה להתקף פאניקה אצל המטופל. ההתקף לרוב כולל תסמינים כמו הזעה, כאבים בחזה, תחושת חנק ודפיקות לב מואצות. מטופלים רבים מדווחים שהתחושה זהה לאופן שבו מרגישים בזמן התקף לב.
- הפרעת חרדה חברתית – תחושת דאגה ומודעות עצמית בעוצמה מאוד גבוהה ולא פרופורציונאלית בנוגע ללקיחת חלק במצבים חברתיים יומיומיים. מטופלים הסובלים מהפרעת חרדה חברתית חווים מחשבות אובססיביות בנוגע לאופן שבו אחרים ישפטו או ילעגו להם באותם מצבים חברתיים.
- פוביות ממוקדות – תחושת פחד בעוצמה גבוהה מאובייקטים מסוימים או מצבים ספציפיים כמו למשל טיסה או פחד גבהים.
- אגורפוביה – פחד ממקומות סגורים שלרוב בא לידי ביטוי כאשר נראה שבאותו מקום יהיה קשה לברוח או לקבל עזרה בעת מצב חירום. חרדה בעקבות אגורפוביה יכולה גם לבוא לידי ביטוי בפחד מטיסות, תחבורה ציבורית ואף עמידה בתור עם קהל רב.
- חרדת פרידה – קיימת נטייה להשתמש במושג זה לרוב כאשר מתארים את הקושי של ילד להיפרד מהוריו בגן ואף כאשר מדברים על מערכת היחסים שבין אדם לכלבו אך אלו אינם משתייכים להפרעת חרדה מהליך פרידה. אנשים החווים חרדת פרידה חיים בפחד מתמיד שמשהו עלול לקרות לאנשים היקרים לליבם והם בחשש שבכל רגע נתון, הם יכולים לחוות תחושת נטישה.
- הפרעת חרדה מתרופות – תופעה שעלולה להופיע לאחר שימוש בסמים לא חוקיים או במהלך גמילה מסמים.
- אילמות סלקטיבית – חרדה חברתית שלרוב מופיעה אצל ילדים צעירים והיא מאופיינת במטופל שלרוב מסוגל לשוחח בבית עם בני משפחתו אך אינו מתבטא בקול מול הסביבה חיצונית כמו בית הספר.
מהם התסמינים של חרדה?
מטופלים חווים חרדה באופן שונה – חלק יחוו פרפרים בבטן ולעומתם מטופלים אחרים שיחוו דפיקות לב מואצות. התקף חרדה לרוב יהיה מלווה בתחושה כללית של פחד ודאגה, חשש מהתרחשות קרבה ולעיתים גם התקף פאניקה. הסימפטומים של חרדה יכולים להיות אי שקט מחשבתי, בעיות בריכוז, קושי להירדם, עצבנות, כאבים לא מוסברים ועייפות.
מהם הגורמים להפרעות חרדה?
לא תמיד ניתן להסביר התפתחות של הפרעת חרדה אך ידוע כי גנטיקה יכולה להשפיע על הסיכוי להתפתחות של הפרעת חרדה. מצבים רפואיים גם הם יכולים טריגר – חלק ממחלות הלב, ריאות ובלוטת התריס יכולים לגרם להופעה של תסמינים הדומים להפרעת חרדה ואף להחמיר הפרעה קיימת ולכן חשוב לעבור בדיקה גופנית מלאה ולשלול מצב רפואי קיים לפני שמגיעים למסקנה שאכן מדובר בהפרעת חרדה. גורם נוסף להפרעת חרדה הוא לחץ מהסביבה – אירועים מלחיצים שהמטופל עבר או ראה כמו למשל התעללות או הזנחה בילדותֿ, עדות לאלימות במשפחה או מוות של אדם אהוב. גמילה מסמים או שימוש לרעה בסמים גם הם יכולים להיום גורם להתפתחות של הפרעת חרדה, כמו גם צריכת יתר של אלכוהול.
האם ישנם גורמי סיכון להפרעת חרדה?
ישנם מטופלים שנמצאים ברמת סיכון גבוהה יותר לפתח הפרעות חרדה. ישנם גורמי סיכון שבהם המטופל יכול לשלוט ולשנות אך חלקם הם בלתי נמנעים. גורמי סיכון אלה כוללים:
- היסטוריה של הפרעה נפשית – מחלות בנפש כמו דכאון או מאניה דפרסיה מעלים באופן משמעותי את הסיכון לפתח הפרעת חרדה.
- התעללות בילדות – מטופלים שחוו התעללות מינית, הזנחה פיזית או רגשית במהלך הילדות עלולים לפח הפרעות חרדה בשלבים מאוחרים יותר בחייהם.
- מצב בריאותי כרוני – בין אם מדובר במחלה של המטופל או במחלה אצל אדם קרוב, מצב בריאותי כרוני המצריך טיפול קבוע ודאגה לאדם אהוב עלולים לפתח תחושת חרדה מוגברת.
- אירוע טראומתי – אחד מגורמי הסיכון השכיחים להתפתחות של הפרעת חרדה היא אצל מטופלים שמאובחנים עם הפרעת דחק פוסט טראומטית.
- אירועים בעל אופי מלחיץ או שלילי כמו אובדן הורה בשלב מוקדם בחיים מגביר את הסיכון להפרעת חרדה.
- הערכה עצמית נמוכה של המטופל מגבירה את הסיכון להתפתחות של הפרעת חרדה חברתית.
כיצד מאבחנים הפרעת חרדה?
כאשר מופיעים תסמינים שנראים כמו חרדה, מומלץ לגשת אל רופא שיבחן ראשית את ההיסטוריה הרפואית של המטופל. השלב הבא בתהליך של אבחון הפרעת חרדה יהיה מספר בדיקות על מנת לשלול מצבים בריאותיים אחרים שעלולים לגרום להופעה של תסמינים שדומים להפרעת חרדה (אין בדיקות מעבדה שיכולות לאבחן באופן מוחלט קיום של הפרעת חרדה). במידה והרופא אינו מצליח לאתר סיבה פיזית לתסמינים, ההמלצה במרבית מן המקרים תהיה טיפול אצל פסיכולוג, פסיכיאטר או כל מומחה שעובד בתחום בריאות הנפש. רופאים אלה ישתמשו בכלים אחרים, בשאלות ובבדיקות נוספות על מנת לאבחן האם אכן מדובר בהפרעת חרדה. בזמן האבחון, ייבחנו תדירות ומשך התסמינים שהמטופל חווה וחשוב מאוד שהמטופל יציין בפניהם אם הוא מתקשה ליהנות מפעולות שנהג לבצע בעבר או שהוא חווה קושי בהשלמת משימות פשוטות בבית הספר, בעבודה ואף בבית.
האם ישנו טיפול תרופתי בהפרעת חרדה?
טיפול בחרדה יכול להתבצע באמצעות מספר שיטות כאשר ניתן לשלב ביניהם על מנת להתאים את הגישה לבעיה הספציפית של המטופל. מקרים רבים של הפרעת חרדה מטופלים באמצעות ייעוץ אצל מטפל בשילוב של טיפול תרופתי. לכל סוג תרופה ישנם יתרונות וחסרונות ולרוב, תרופות נוגדות דכאון מסוג פרוזאק הן סוג הטיפול הראשוני שניתן למטופל שאובחן עם הפרעות חרדה. ישנן תרופות נוגדות דכאון נוספות שכוללות טריציקליים ומעכבי מונואמין אוקסידאז אך הן פחות נפוצות כיוון שהן גורמות להופעה של תסמינים כמו ירידה בלחץ הדם, טשטוש בראייה, קושי במתן שתן ותחושת יובש בפה. תרופות אלה יכולות להיות גם לא בטוחות לשימוש עבור מטופלים מסוימים. סוג תרופה נוספת היא בנזודיאזפינים והיא נרשמת למטופלים שסובלים מתחושת פאניקה או חרדה מתמשכת. ההשפעה היא יחסית מהירה אך קיימת נטייה כאמור לפתח תלות בשימוש בתרופה ולכן מומלץ שלא ליטול אותה למשך זמן רב. טיפול בחרדה באמצעות תרופות כולל גם שימוש בחוסמי בטא – תרופות לטיפול בלחץ דם גבוה שמיועדות עבור מטופלים שסובלים מדפיקות לא מוצאות או רעידות בזמן התקף חרדה חמור. נוגדי פרכוסים גם הם יעילים בטיפול בחרדה עבור מטופלים שמאובחנים עם אפילפסיה. ניתן לטפל גם באמצעות תרופות אנטי פסיכוטיות במינון נמוך על מנת להקל על תסמיני התקפי החרדה.
טיפול התנהגותי בהפרעת חרדה
טיפול פסיכותרפי הוא ייעוץ שעוזר למטופל להבין את האופן שבו הרגשות שלו משפיעים על האופן בו הוא מתנהג ומתנהל. במהלך הפגישות, מטפל מקצועי שמומחה בבריאות הנפש מקשיב למטופל ומשוחח עימו על המחשבות והרגשות שעולים באופן כללי ובזמן התקף חרדה ומציע לו דרכים וכלים שבהם יכול להשתמש על מנת להבין ולנהל טוב יותר את הפרעת החרדה ממנה הוא סובל. טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא שיטה נפוצה של פסיכותרפיה שמלמד את המטופל כיצד להפוך מחשבות והתנהגויות שליליות שבעבר עוררו פאניקה להתנהלות חיובית ומועילה. המטופל לומד כיצד לנהל מצבים המלווים בפחד ודאגה ללא תחושת חרדה.
גמילה מתרופות שעלולות ליצור חרדה
נטילת תרופות מסוגים מסוימים באופן קבוע עלולה לגרום להתפתחות של הפרעת חרדה. טיפול בחרדה במקרים אלה יכול להיות טיפול התנהגותי שלרוב מיועד עבור מטופלים עם בעיות של חרדה כתוצאה משימוש בסמים. טיפול זה נחשב לשיטה מועדפת על ידי מטפלים רבים כיוון שמטופלים אשר סובלים מבעיית התמכרות לסמים לרוב מקבלים טיפול תרופתי בשם בנזודיאזפינים (נגד חרדה) וקל לפתח תלות בכדור אשר הוא ניטל לאורך זמן. אחת השיטות הנפוצות ביותר לטיפול בחרדה בעקבות התמכרות לסמים הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי כאשר המטרה היא לגרום למטופל לבחון את האמונות הלא מותאמות שלו ולשנות את ההתנהלות הלא יעילה שלו בחייו. המטופל לומד כיצד לזהות מחשבות, רגשות ותגובות פיזיות של גופו במצבים מסוימים ורוכש מיומנות בתרגילי הרפיה בהם הוא יכול להשתמש במצבים מלחיצים. במהלך הטיפול קיימת חשיפה של המטופל למצבים מעוררי חרדה והוא לומד כיצד להתמודד ולשלוט בסיטואציה. לאורך הטיפול, האתגרים הניצבים בפניו של המטופל גדלים באוזן יזום בקושי שלהם וזאת על מנת לאפשר לו להיערך היטב להתמודדות עם הקשיים בחייו.
גמילה מתרופות שמטפלות בחרדה
טיפול תרופתי בחרדה הוא דרך יעילה לסייע למטופל לנהל שגרת חיים תקינה אך תרופות אלה יכולות להיות גם ממכרות. החיסרון המרכזי בנטילת תרופות לטיפול בחרדה הוא שהן אינן פותרות את הבעיה המרכזית שבגללה נוצרה הפרעה החרדה, הם אינם מצריכים מהמטופל להתמודד באמת עם הגורמים שהביאו אותו לחוות התקפי חרדה. עם זאת, יש לציין שהתרופות יכולות להיות מאוד יעילות לטיפול בטווח הקצר ולהקל על תסמינים של תחושת חרדה. מטופל שנוטל תרופות לטיפול בחרדה ומעוניין להפסיק צריך להתייעץ עם רופא ורק לאחר מכן לעשות זאת בהדרגה. הפסקה פתאומית של נטילת הכדורים עלולה להוביל לתסמיני גמילה חמורים ואף להעצים את תחושת החרדה. לאחר שעבר פרק זמן שבו המטופל עבר גמילה מהתרופות, יהיה עליו למצוא דרכים אחרות לטיפול בחרדה וזאת יוכל לעשות באמצעות טיפול פסיכולוגי, מדיטציה או כל דרך שבה יוכל להרגיע את הגוף והנפש. קיימת גם אפשרות של נטילת תרופות צמחיות שמסייעות לטיפול בחרדה אבל מומלץ לקבל ייעוץ ממומחה בתחום שיידע להתאים את הטיפול למצב הקיים. מומלץ גם להשתדל ולהאט את קצב החיים על מנת להימנע מלהיכנס לאותן סיטואציות מלחיצות שהיוו טריגר להתפתחות הפרעת החרדה.
