אספנו עבורכם את כל המידע בנושא גמילה ממשככי כאבים
מהי התמכרות למשככי כאבים?
בפשטות, התמכרות למשככי כאבים היא חוסר היכולת להפסיק ליטול תרופות שנועדו לשיכוך כאב. באופן עקרוני, אין כל מניעה לקחת משככי כאבים כאשר יש בכך צורך ואכן, עבור מרבית המכורים למשככי כאבים הנטילה הראשונה של התרופה היא לצורך אמתי לחלוטין – לאחר פציעה, ניתוח, בעקבות כאבים כרוניים וכדומה. התרופות ניתנות במרשם רופא ובמינון מסוים הנועד להבטיח שימוש בטוח ויעיל בו זמנית. אך כאשר המטופל מנסה להפסיק לקחת את התרופה הוא מגלה שנוצרה בה תלות והוא לא יכול להפסיק לקחת אותה מבלי לסבול מתופעות גופניות ונפשיות שליליות (עוד על תסמיני גמילה ממשככי כאבים בהמשך).
אילו משככי כאבים עשויים לגרום להתמכרות?
עקרונית ניתן להתמכר לכל תרופה לשיכוך כאב החל מתרופות ממשפחת ה-NSAID כמו נורופן ועד תרופות נרקוטיות כמו מורפיום. לרוב, מדובר על הסוג השני – תרופות חזקות לשיכוך כאב כמו פרקוסט, אוקסיקודון ותרופות ממשפחת האופיודיים. רוב האנשים מקבלים אותן במרשם רופא ורוכשים אותן (לפחות בהתחלה) מקופת החולים ככל תרופה אחרת. למשככי כאבים שלא במרשם רופא ניתן להתמכר אך ההתמכרות הפיזית פחותה ומדובר יותר בהרגל שיצא משליטה.
מתי שימוש הופך להתמכרות?
הגבול בין שימוש סביר להתמכרות עלול להיות מעורפל ולא חד משמעי כשזה נוגע לתרופות. הרי מרבית האנשים שמוצאים את עצמם מכורים למשככי כאבים התחילו לקחת את התרופה בשל צורך לגיטימי לגמרי. שימוש במשככי כאבים לאחר תאונה, ניתוח, בטווח קצר לשיכוך כאב של פציעה, לאחר טיפול גופני הכולל כאב ואפילו לשיכוך כאבים כרוניים אינו בעייתי לכשעצמו. תרופות במרשם רופא נמצאו בטוחות לשימוש, יעילות ומטרתן היא לתמוך בתהליך החלמה או לשפר את איכות חייו של מטופל. אך הצד השלילי של משככי כאבים הוא אכן האפשרות להתמכר אליהם – שימוש אינו בעייתי, הוא הופך להתמכרות כשאי אפשר להפסיק. אנשים רבים מנסים להפסיק לקחת את הכדור אך מגלים שהם סובלים מחזרה של הכאבים, מתסמיני גמילה גופניים ורגשיים כאחד ואינם מסוגלים לעבור את היום ללא הכדורים – כאן עובר הגבול בין שימוש להתמכרות.
מהן הסיבות להתמכרות למשככי כאבים?
כאמור, מכורים רבים מתחילים לקחת משככי כאבים מסיבות לגיטימיות לחלוטין, במרשם רופא ותחת פיקוחו אך מגלים במהרה שהם מתקשים להפסיק. כשמדובר על משככי כאבים חזקים עצם פעולתם נוטה לגרום לתלות של מערכת העצבים בתרופה ושיבוש של מנגנוני השליטה בכאב בגוף האדם. למעשה, גופנו מפסיק לנסות להתמודד עם הכאב ונסמך על התרופה. בנוסף, נראה כי שימוש ארוך טווח במשככי כאבים גורם לשיבושים במערכת הדופמין והסרוטונין במוח עובדה שגם היא תורמת ליצירת תלות. לכן, משככי כאבים במרשם בדרך כלל לא ניתנים לתקופות ארוכות מחשש להתמכרות. למעשה, לאחר שימוש ממושך מעטים הם האנשים שלא יסבלו מתלות ברמה כזו או אחרת.
עבור מי שסובל מכאבים כרוניים, הדרך להתמכרות למשככי כאבים קצרה ופשוטה יותר מאשר עבור מי שקיבל מרשם קצר (והגמילה מורכבת יותר). רופאים לא מהססים להפנות אותם למשככי כאבים כדי להתמודד עם הכאב הכרוני ולהמשיך בחייהם. הבעיה היא בשימוש קבוע שכן לגופנו נטייה להתרגל לנוכחות התרופה כך שעם הזמן המינון אינו מספיק כדי לשכך את הכאב. התוצאה היא שהתרופה כפי שהיא נלקחת לא יעילה יותר והמטופל מתחיל לסבול מכאבים שוב. הפתרון במצב הזה הוא או עלייה במינון או מעבר לתרופות חזקות יותר. אך לכל תרופה ישנו מינון מקסימום שלא מומלץ לעבור ורופאים לא יספקו מרשמים למינונים גבוהים יותר. מכאן קצרה הדרך ל"חיפוש" הכדורים בכל דרך אפשרית החל מהגעה לרופאים שונים ועד לזיוף מרשמים, רכישת תרופות בשוק האפור ואפילו גנבת התרופות מקרובי משפחה, חברים ובתי מרקחת.
בנוסף למכורים שהחלו לקחת משככי כאבים בשל צורך לגיטימי, ישנם אנשים שנוטלים משככי כאבים כסם לכל דבר ועניין. כדורים נרקוטיים נמכרים בשוק השחור על ידי גורמים פליליים בדיוק כמו סמים לא חוקיים (מכירה של תרופות במרשם שלא בבית מרקחת אינה חוקית). תרופות אלו נלקחות במינונים גבוהים כדי לחוש תחושת אופוריה ו"היי". לרוב מדובר על בני נוער וצעירים שמשתמשים בתרופות אלו למיסוך רגשות וכדרך להתמודד עם קשיים רגשיים. שימוש בתרופה בדרך שלא לפי הנחיות רפואיות (למשל עישון, הזרקה והסנפה) עשויה במקרים אלו להעמיק את ההתמכרות.
האם יש "טיפוס" להתמכרות למשככי כאבים?
התמכרות למשככי כאבים אינה יודעת גבולות, היא מתרחשת בכל שכבות האוכלוסייה. עם זאת, נראה כי דווקא בקרב בני המעמד הבינוני, אנשים בעלי הכנסה קבועה, משפחות וחיי חברה וקהילה ישנה נטייה להתמכרות למשככי כאבים יותר מאשר סמים לא חוקיים. תרופות במרשם ניתנות בקלות לכל דורש, רופאים לא מהססים לספק מרשמים למשככי כאבים עבור אנשים "נורמטיביים", אין סטיגמה לנטילת תרופות וניתן להמשיך לתפקד כל עוד התרופה זמינה – כל אלו מאפשרים למכורים למשככי כאבים להסתיר את התמכרותם היטב, לפעמים למשך שנים.
מהם תסמיני הגמילה ממשכי כאבים?
כפי שראינו, התמכרות מתאפיינת בסימן אחד מובהק – חוסר היכולת להפסיק. בדיוק כמו סמי רחוב, גם התמכרות למשככי כאבים פועלת באותה צורה. כאשר המכור מנסה להפסיק הוא חווה תסמיני גמילה והוא חש שאין לו ברירה אלא להמשיך לקחת את הכדורים. תסמיני גמילה ממשככי כאבים כוללים:
- עייפות מוגברת
- חוסר נוחות במערכת העיכול כולל בחילה, יציאות לא סדירות ועוד
- חוסר שקט עד לכדי חרדה
- חרדות קשות
- צמרמורות
- עצבנות
- הזעת יתר
- כאבי שרירים
התמכרות למשככי כאבים קשה מאוד לאבחון שכן לא קל להבין היכן עובר הגבול בין צורך אמיתי לשיכוך כאב לבין התמכרות לתרופה. לכן, גמילה ממשכי כאבים חשוב שתעשה במרכז גמילה תחת השגחה רפואית ותוך אבחון נכון של צרכי הנגמל.
איך לזהות התמכרות למשככי כאבים?
כאמור, זיהוי התמכרות למשככי כאבים יכולה להיות מורכבת מאוד, היכן עובר הגבול בין שיכוך כאב לגיטימי לבין התמכרות? מתי התרופה הופכת להיות סם לכל דבר ועניין? ישנם כמה סימנים היכולים להעיד על התמכרות שיש לשים לב אליהם:
- התעסקות מוגברת בתרופה – חשש מהרגע בו יגמרו הכדורים, היכן להשיג עוד וכד'.
- מכורים תמיד ידאגו שיהיו להם מנות נוספות בהישג יד, ישנו פחד מ"להיתפס" ללא התרופה.
- שינויים במינון שלא על פי הנחיית רופא.
- ניסיונות להשיג מרשמים נוספים מרופאים שונים, ביקורים תכופים במרפאות וחדרי מיון וכד'.
- תלונות מוגזמות על כאבים כדי להצדיק את נטילת התרופה.
- ניסיונות לרכוש את התרופה במקומות שונים כולל בני משפחה וחברים ואפילו גורמים פליליים.
- שינויים במצב הרוח כולל עצבנות, חרדה, כעס ותוקפנות.
- תגובה רגשית לא פרופורציונלית כשמעלים את האפשרות של להפסיק לקחת את התרופה.
מה ההשפעה של ההתמכרות למשככי כאבים על הסביבה והמשפחה?
להתמכרות, כל התמכרות, השפעה שלילית על חייו של האדם. עצם המהות של התמכרות הופכת אותה לדבר המרכזי בחיים, גוזלת משאבים של זמן וכסף ומשבשת את חייו של האדם המכור. התמכרות למשככי כאבים הופכת את המכור לתלוי בתרופה, ברופאים, ביכולת למצוא עוד ועוד מרשם. הקשב ותשומת הלב עוברים מניהול חיים פרודוקטיביים לניהול ההתמכרות. הזנחה של העבודה, המשפחה וחיי החברה והקהילה, ירידה בפריון ונטייה להתבודדות בשלבים המאוחרים של ההתמכרות משפיעה לרעה על יכולת הפרנסה ועל חיי המשפחה. בנוסף, למשככי כאבים חזקים, במיוחד במינונים גבוהים נטייה לגרום לעייפות, חוסר תשומת לב, ערפול וקושי בתפקוד יומיומי. כמובן שאלו משפיעים על היכולת לתפקד כהורה, בעבודה, בחיי החברה ובאופן כללי לנהל אורח חיים תקין ומלא. מעבר לכך, בשלבים מתקדמים של ההתמכרות למשככי כאבים, כאשר מוצו כל האפשרויות החוקיות להשגת התרופה, מכורים רבים פונים להתנהגות פלילית כולל גנבת תרופות מאחרים, רכישת התרופות מגורמים מפוקפקים וכדומה. חלקם נתפסים ומסתבכים בפלילים.
כיצד נעשית גמילה ממשככי כאבים?
גמילה ממשכי כאבים משלבת גמילה גופנית וגמילה רגשית-נפשית. עבור מכורים רבים, הצורך הגופני בתרופה מורגש מאוד כאשר מנסים להפסיק אך הצורך הנפשי לא פחות חזק ולכן הגמילה ממשככי כאבים נעשית לאט, בצורה מבוקרת ותוך שימת דגש מיוחד על שלמות גופנית ונפשית. לגמילה ממשככי כאבים שלושה שלבים:
- שלב הדיטוקס – השלב בו מפסיקים לקחת את משככי הכאבים ומנקים את הגוף מן החומרים הגורמים לתלות. שלב זה מלווה בתסמיני גמילה, לעיתים קשים ולכן הוא נעשה תחת פיקוח רפואי מלא בכדי לעזור לנגמל לצלוח אותו ללא סבל. עבור מי שיש לו צורך בשיכוך כאב מתמשך, שלב זה נעשה לאט תוך הורדת מינונים ולמידת דרכים אחרות לשכוך כאב שאינן כוללות תרופות.
- שלב הגמילה – לאחר שהחומרים הממכרים יצאו מן הגוף, מתחיל שלב הגמילה בו נבחנות הסיבות שהובילו להתמכרות, הנגמל מקבל ארגז כלים חדש להתמודדות עם חיים בריאים ומאוזנים.
- שלב השיקום – שיקום חייו של הנגמל כולל שיקום מערכות יחסים בינאישיות, עבודה על זוגיות וחיי משפחה, חזרה לשגרת פרנסה פוריה ושמירה על חיים מלאי משמעות ללא התרופות.
בכל אחד מן השלבים הללו, הנגמל מקבל תמיכה מקצועית מלאה הן באופן פרטני והן בקבוצות, במסגרת אשפוז מלא או אשפוז יום – כל אחד וצרכיו. המטרה היא להבין את ההתמכרות, להכיר אותה ולשלוט בה, לקבל דרכים חדשות להתמודדות עם כאב, גם נפשי.
האם גמילה ממשכי כאבים מחייבת מרכז גמילה?
גמילה ממשככי כאבים היא נושא מורכב מאוד, לא מדובר על גמילה "רגילה" מכיוון שעבור רוב המטופלים אכן ישנו צורך כלשהו בשיכוך כאב. כאשר מנסים להיגמל ללא תמיכה מקצועית החוויה עשויה להיות קשה ולהרתיע מניסיונות גמילה נוספים בשל תסמיני הגמילה בשילוב עם חזרה של הכאב המקורי. אך גם עבור מי שמכור למשככי כאבים ללא צורך מתמשך בניהול כאב, תסמיני הגמילה לכשעצמם עלולים להוות קושי רב. במסגרת מרכז גמילה מקצועי, ניתן לקבל הן תמיכה רגשית-מקצועית והן פיקוח רפואי מלא בתהליך הגמילה. גמילה ממשככי כאבים לוקחת זמן, דורשת התייחסות מיוחדת וטוב שתעשה תחת פיקוח מלא של אנשי מקצוע מתאימים במרכז גמילה.
למה כדאי להיגמל ממשככי כאבים?
גמילה ממשככי כאבים משחררת את הנגמל מהצורך הבלתי פוסק בתרופה, מאפשרת לו לחיות חיים נטולי חרדה ופחד מהיום בו לא יוכל להשיג עוד מן התרופה. גמילה מחזירה את יכולת השליטה בחיים, את האפשרות לשקם את חיי החברה והמשפחה, הפרנסה והקהילה. בעזרת גמילה במרכז גמילה ושיקום מומלץ, הנגמל יכול ללמוד להתמודד עם גופו ונפשו ללא צורך בתרופות, לחיות חיים מלאי משמעות ועשייה.