פוסט טראומה מהצבא

אספנו עבורכם את כל המידע בנושא

לאחר השירות הצבאי, רבים מתמודדים עם ההדים הרודפים של חוויות טראומטיות הממשיכות להשפיע ולהיות נוכחות, הרבה מעבר לשדה הקרב או השירות הצבאי כולו. השירות הצבאי, מאתגר מטבעו, ובמיוחד במדינה כמו ישראל, יכול לפעמים לזרוע זרעים של פצעים פסיכולוגיים עמוקים, ולהשאיר חותם בל יימחה על הלוחמים והלוחמות ששירתו בו. אמנם, המעבר מהחיים האזרחיים למבנה הצבאי הממושמע עצמו יכול להיות צורם, אבל החשיפה לאירועים טראומטיים, בין אם זה בלחימה או בהתמודדות עם תקריות מחרידות, היא שלעתים קרובות מותירה חותם פסיכולוגי ארוך טווח שלא תמיד מרפה. בעוד יש את אלה, המתמודדים עם האתגרים הללו מבלי להיכנע לתסמינים פוסט טראומטיים, אחרים מתמודדים עם משקלן של הצלקות הפסיכולוגיות הדורשות תשומת לב וקבלת טיפול בפוסט טראומה מהצבא.

פוסט טראומה מהצבא היא כבר לא מונח שמתביישים בו. חשוב להבין אותה, להודות בה ובעיקר גם לדעת שיש דרכים יעילות מאד לטפל בה.

פוסט טראומה מהצבא תסמינים

פוסט טראומה מהצבא בצה"ל – כיצד זה בא לידי ביטוי

פוסט טראומה מהשירות הצבאי בצה"ל באה לידי ביטוי בדרכים שונות, ולעתים קרובות מותירה את החיילים והחיילות להתמודד עם ההשפעה ארוכת הטווח של חוויות טראומטיות. חיילים שנתקלו במציאות לא פשוטה, בלשון המעטה, של לחימה או היו עדים לאירועי קשים עלולים למצוא את עצמם מתמודדים עם פוסט טראומה, מצב שהוא הרבה מעבר לשדה הקרב או האירוע עצמו שבו הם היו נוכחים. ההשלכות של חוויות כאלו עלולות להוליד תחושות של פחד, עצב וחרדה, הנמשכות גם כשהסכנה המידית חלפה. הפרעות שינה, עצבנות מוגברת ומצב ערנות מתמיד הם ביטויים נפוצים של PTSD בקרב חיילי צה"ל. בנוסף, אנשים עשויים לפתח התנהגויות הימנעות, להתרחק ממקומות או מצבים המשמשים תזכורת לחוויות הטראומטיות שלהם ולא לקחת חלק בפעילויות שונות.

הכרה בשכיחותה של פוסט טראומה בקרב חיילי וחיילות צה"ל היא הכרחית, כדי ליצור סביבה שבה הנפגעים מבינים שהם לא לבד ושאפשרויות התמיכה והטיפול, כגון אלו הניתנות על ידי ארגונים כמו נט"ל למשל, זמינות כדי לעזור בהתמודדות.

בטיפול בפוסט טראומה בצה"ל, יש חשיבות מכרעת לא רק להתמקד בחיילים ובחיילות שנפגעו אלא גם להעניק תמיכה למשפחותיהם. בני משפחה עשויים להיות עדים לצלקות הנראות והבלתי נראות שהותירה טראומה זו על יקיריהם, וככאלה, הם ממלאים תפקיד מרכזי בתהליך ההחלמה. קבלת תמיכה כוללת, המשלבת גם את בני המשפחה, היא הכרחית לטובת העניין. עידוד תקשורת פתוחה והבנה בתוך משפחות יכול ליצור סביבה נוחה יותר להתאוששות, תוך שימת דגש על המאמץ הקולקטיבי הדרוש כדי לעזור לחיילים ולחיילות לנהל בצורה מוצלחת יותר את הלחץ הפוסט-טראומטי לאחר השירות הצבאי.

פוסט טראומה מהצבא אצל נשים – במה היא שונה מזו אצל גברים

נשים ששירתו בצבא וחוו פוסט טראומה מהצבא עשויות להיתקל באתגרים מסוימים, המייחדים את חוויותיהן מעמיתיהן הגברים. אפליה והטרדה על בסיס מגדר, הן בתוך הצבא והן בחיים האזרחיים, מייצגות מצבי לחץ ייחודיים שנשים עשויות להתמודד איתם. אתגרים אלה תורמים רבות לשכבה המורכבת של הטראומה, המשפיעה לא רק על שירותן הצבאי אלא גם על השתלבותן מחדש בחיים האזרחיים. סטריאוטיפים חברתיים וסטיגמות סביב נשים בצבא יכולים להחמיר עוד יותר את הקשיים שהן נתקלות בהם ולהוביל לכדי מצבים לא פשוטים בכלל. התפיסות החברתיות, הנוגעות לתפקידי מגדר עלולות להפריע לאותן נשים לבקש עזרה או לדבר על החוויות שלהן בגלוי, מה שמוסיף עוד רובד של בידוד למאבקיהן.

גורם בולט אחד התורם לאתגרים הייחודיים העומדים בפני נשים לאחר השירות הצבאי הוא השכיחות הגבוהה יותר של טראומה מינית צבאית (MST). חווית טראומה מינית בתוך הצבא לא רק מוסיפה רובד נוסף של מצוקה פסיכולוגית אלא יכולה גם להוביל לבעיות בריאות גופניות. מתן מענה לצרכים הספציפיים של נשים ששירתו בצבא וסבלו מפוסט טראומה מצריך הבנה של מצבן המורכב והאתגרים הכל כך רבים שאיתם הן מתמודדות. מתן תמיכה ממוקדת ומשאבים המכירים ומכבדים את ההיבטים הספציפיים הרלוונטיים לנשים בצבא, במקרים של פוסט טראומה מהצבא, יכול לתרום באופן משמעותי לריפוי ולהחלמה.

האם פוסט טראומה מהצבא זהה להלם קרב

פוסט טראומה מהצבא והלם קרב הם מונחים הקשורים זה בזה, ורלוונטיים לתחום בריאות הנפש, במיוחד בהקשר של חוויות צבאיות. מבחינה היסטורית, הלם קרב היה מונח נפוץ לתיאור ההשפעה הפסיכולוגית של חשיפה לטראומה הקשורה ללחימה, המאופיינת לרוב בסימפטומים הדומים למה שאנו מכירים כיום פוסט טראומה. המונח "הלם קרב" היה נפוץ ושמיש בעיקר עד אמצע המאה ה-20, כאשר נוצרה המשגה רחבה יותר של מתח טראומטי. ככל שהמחקר הקליני התרחב, התברר שהתוצאות הפסיכולוגיות של הטראומה השתרעו מעבר להקשר הצבאי. מלחמת וייטנאם מילאה תפקיד מרכזי בעיצוב מחדש של תפיסות אלו, מה שגרם לשינוי בטרמינולוגיה כדי ללכוד את מגוון החוויות הטראומטיות בצבא, שהן מעבר לשדה הקרב ולא בהכרח תמיד קשורות אליו.

מתוך הכרה במורכבות הזו, המונח הלם קרב הוחלף בכינוי הפרעת פוסט טראומה. שינוי זה הדגיש כי ההשלכות המנטליות והרגשיות של טראומה יכולות להתרחב מעבר להקשרים צבאיים, ולהקיף קשת רחבה יותר של אירועים טראומטיים. בעוד הלם קרב נחשב כיום לביטוי ספציפי של PTSD הקשור לצבא הנובע מחשיפה לטראומה קרבית, המעבר לשימוש בפוסט טראומה מכיר באוניברסליות של ההשפעה הפסיכולוגית של הטראומה, ומטפח גישה מקיפה יותר להבנה והתייחסות ללחץ פוסט טראומטי במגוון הקשרים.

מהם התסמינים של פוסט טראומה מהצבא

פוסט טראומה מהצבא מקיפה קשת של סימפטומים, פיזיים ונפשיים, שיכולים להשפיע באופן משמעותי על מצבו של האדם החווה אותם, גבר או אישה. בעוד שתסמינים גופניים כמו כאבי ראש, קשיי שינה, בחילות, בעיות נשימה, עייפות כרונית ורעידות גוף הודגשו בתחילה, התפתחותו של המחקר הקליני נתן מקום גם לתסמינים נפשיים הקשורים לפוסט טראומה צבאית. למשל, דיכאון חמור, חוסר ריכוז, שינויים קיצוניים במצב הרוח ובידוד חברתי. התקפי חרדה והתקפי פאניקה יכולים להחמיר עוד יותר את המצב, מה שמוביל פעמים רבות לקושי משמעותי לשמור על מערכות יחסים בריאות ולעסוק בפעילויות יומיומיות.

במקרים ספציפיים של פוסט טראומה הקשורה לצבא, עשויים להופיע תסמינים ייחודיים, המשמשים תזכורת נוקבת לאירועים הטראומטיים שחוו. פלאשבקים, סיוטים והזיות יוצרים חיים מחדש, באופן בלתי נשלט, את האירוע הטראומטי. עוררות יתר, המתבטאת בגירויים חושיים עזים כמו ריחות, טעמים או צלילים, מגבירה את התגובתיות לסביבה. חוויות של ניתוק מהגוף או מהרגע הנוכחי מוסיפות עוד רובד של מורכבות לכל זה.

כיצד מאבחנים פוסט טראומה מהצבא

אבחון פוסט טראומה מהשירות הצבאי חייב להיות מקיף ולקחת בחשבון היבטים פסיכולוגיים ופיזיים כאחד. התסמינים הקשורים לפוסט טראומה מהצבא, החל מביטויים פיזיים ועד אתגרים מורכבים בבריאות הנפש, דורשים הערכה יסודית. תהליך האבחון כרוך בדרך כלל בהערכה פסיכולוגית יחד עם בדיקה רפואית, שבה אנשי מקצוע בתחום הבריאות בוחנים הן את מצבו הנפשי והן את מצבו הפיזי של האדם. עם זאת, הליך זה יכול להיות מורכב מכיוון שחיילות וגם חיילים רבים עשויים שלא לשתף בגלוי את חוויותיהם, שכן הם חוששים לחיות מחדש את האירוע הטראומטי, שאותו חוו. בנוסף, ההופעה המאוחרת של התסמינים, שיכולה להופיע שנים לאחר האירוע הטראומטי, מוסיפה רובד של מורכבות לקישור הסימפטומים לאירוע הראשוני, מה שיכול גם הוא להקשות בשלב האבחון.

בשנים האחרונות, נכנסה לתמונה, בעניין האבחון, גם הפרעת פוסט טראומה משנית. צורה משנית זו מתרחשת כאשר אנשים נחשפים לפוסט טראומה של אדם אחר, חווים את הרגשות הקשים הנלווים למסע הקשה של אותו אדם וחשים כאילו הם עצמם ממש שם. תופעה זו נפוצה במיוחד בקרב צוותים רפואיים או טיפוליים אשר נתקלים באופן שגרתי במקרים לא פשוטים, למשל, טיפול בחיילים שנפצעו בשדה הקרב. בנוסף, גם בני משפחה של אנשי ונשות צבא עלולים לסבול מפוסט טראומה משנית, לחוות תסמינים כמו סיוטים, התקפי זעם, צעקות ודיכאון עקב חשיפתם הקרובה והיומיומית לאתגרים העומדים בפני יקיריהם. הבנת המורכבות הזו מדגישה את חשיבותה של מסגרת אבחון מקיפה ומקצועית, המסוגלת להבין את ההשפעה המורכבת של טראומה ישירה והשפעותיה המשניות על אלו הנמצאים בסמיכות לאנשים שנפגעו.

מה מעורר פוסט טראומה מהצבא

פוסט טראומה מהצבא מופעל לרוב על ידי גירויים או מצבים ספציפיים שמציתים מחדש את הזיכרונות מהאירוע הטראומטי, ומנציחים מעגל של היזכרות בלתי רצונית. עבור ניצולי קרב רבים, החוויה החושית של זיקוקים ביום העצמאות למשל או באירועים אחרים, ובמיוחד הרעש החזק והחושך שבהם הם מוצגים לעתים קרובות, יכולים לעורר זיכרונות קשים של לחימה. טריגרים אלה, בין אם הם צלילים, אנשים או סביבות מסוימות, יוצרים חיבורים אסוציאטיביים במוחו של הלוחם, ומעבירים אותו בחזרה לאירוע הטראומטי באופן לא רצוני. הישנותם של תסמינים אלה עלולה לשבש היבטים שונים בחייו, להפריע ליצירת מערכות יחסים, חיי משפחה, פיתוח קריירה והשתתפות בפעילויות חברתיות. שחזור בלתי רצוני זה של האירוע הטראומטי יוצר פעמים רבות מחסום משמעותי בניהול חיים נורמליים ושגרתיים.

בניסיון למתן את ההשפעה של טריגרים, אלה, המתמודדים עם פוסט טראומה מהשירות הצבאי עשויים לאמץ לעצמם התנהגויות של הימנעות, תוך התרחקות מפעולות או מצבים ספציפיים שעלולים לעורר מחדש זיכרונות מהאירוע הטראומטי. הימנעות זו מדגישה עוד יותר את הנתק העמוק בין המציאות הנוכחית של אותו אדם לבין התקופה שלפני האירוע המכונן.

האם פוסט טראומה מהצבא יכולה להתפרץ לאחר הרבה זמן

פוסט טראומה הנובעת מהשירות הצבאי לא תמיד באה לידי ביטוי מיד לאחר אירוע מסוים. חלק מהאנשים שמתמודדים פוסט טראומה צבאית עשויים לתפקד כרגיל למשך תקופה ממושכת, ללא תסמיני אזהרה עד שהם נתקלים במצב מעורר שמחזיר אותם באופן בלתי צפוי לאירוע הטראומטי. מעבר לכך, אנשים רבים החווים פוסט טראומה מהצבא עשויים שלא להכיר במצבם ולהימנע מבקשת סיוע. רתיעה זו יכולה לנבוע מגורמים שונים, לרבות החשש להעמיס על סביבתם או התפיסה שהגישה לעזרה כרוכה בהתמודדות עם תהליך מורכב וביורוקרטי. כתוצאה מכך, ההכרה של הרשויות במצבם של חיילים או חיילות אלו עלולה להתעכב, או בכלל לא לקרות.

פוסט טראומה מסוג כזה, ואת זה חשוב לזכור, מזוהה בדרך כלל עם חוויות לחימה, אך היא יכולה להשפיע גם על אנשים בתפקידים לא קרביים, במיוחד אלה עם משימות הקשורות לניהול מצבי לחץ. תומכי לחימה, למשל, עלולים להתמודד עם מצבים קריטיים ולהתמודד עם תרחישי חירום מורכבים, וכך להיחשף למצבים שעלולים להוביל לתסמינים המעידים על פוסט טראומה.

איזה טיפול מוצע במקרים של פוסט טראומה מהצבא

טיפול בפוסט טראומה מהצבא הוא תהליך מקיף מאד, המתייחס לאתגרים הייחודיים העומדים בפני אנשים אשר חוו אירועים טראומטיים במהלך שירותם, נשים וגברים. אחד הטיפולים במקרים כאלה הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) אשר הוכיח כיעיל מאד בהתמודדות עם פוסט טראומה מהצבא ופוסט טראומה בכלל. CBT הוא טיפול ממוקד דו שלבי המאפשר למטופלים להתמודד עם תסמינים טראומטיים על ידי הקניית טכניקות ספציפיות לוויסות רגשי. באמצעות גישה זו, המטפל מעמיק בסיטואציה, ומדריך את המטופל לשנות דפוסי חשיבה המסייעים בניהול החרדות הקשורות לחוויות שלו. המטרה היא ליצור הפרדה בין המצב הנוכחי לאירוע הטראומטי, תוך קידום מנגנוני התמודדות אדפטיביים.

שיטה נוספת היא EMDR, התגלתה גם כשיטה יעילה לטיפול בפוסט טראומה מהצבא. גישה זו קושרת את תפקוד המוח לאירועים טראומטיים באמצעות גירוי דו-צדדי, והיא יוצאת מנקודת הנחה שלמוח יש יכולות מולדות לוויסות אירועים כאלה באופן טבעי. EMDR שואפת להקל על עיבוד מחדש של זיכרונות טראומטיים, ולסייע לאנשים בשילוב חוויות אלו במסגרת הקוגניטיבית הרחבה יותר שלהם.

בנוסף להתערבויות פסיכותרפויטיות, טיפול תרופתי ממלא תפקיד בהקלה על סימפטומים עבור חלק מהאנשים המתמודדים עם פוסט טראומה מהצבא. אלו יכולות להיות תרופות הרגעה או תרופות ממשפחת SSRI, הנרשמות בדרך כלל כדי לסייע באיזון תסמינים נפשיים וגופניים. בנוסף, קנאביס רפואי גם הוא מוצע במצבים מסוימים כדי לאפשר הקלה לחלק מהאנשים המתמודדים עם המצב ופעמים רבות ייעשה במסגרת טיפול בפוסט טראומה מהצבא שהוא מקיף יותר.

מהם סיכויי ההחלמה במקרה של פוסט טראומה מהצבא

סיכויי ההחלמה במקרה של פוסט טראומה משתנים ותלויים בכמה גורמים. התערבות מוקדמת וגישה לטיפולים מתאימים ממלאות תפקיד מרכזי בהגברת הסבירות להחלמה. טיפולים שידועים כיעילים במקרים כאלה, כולל טיפול קוגניטיבי התנהגותי, יכולים גם הם לעודד את ההחלמה. בנוסף, מערכת תמיכה חזקה הכוללת בני משפחה וחברים, יחד עם גישה למשאבים וטיפול תואם, יכולות להשפיע לטובה על מסלול ההחלמה. יחד עם זאת, החלמה היא תהליך אינדיבידואלי מטבעו, וחלק מהאנשים עשויים להמשיך לחוות תסמינים בטווח הארוך למרות שהם עוברים טיפול. גישה הוליסטית, מקיפה יותר, הנותנת דגש לסבלנות ומחויבות לטיפול, היא הכרחית כדי לעזור בהתאוששות.

אתם או אחד מבני המשפחה שלכם סובלים ממצב של פוסט טראומה מהצבא?

מרכז הגמילה וילה באלאנס הוא המקום הנכון לפנות אליו. המרכז מתמקד בטיפול במקרים של התמכרות ומקרים של פוסט טראומה מהצבא ומציע מענה טיפולי ממוקד ואיכותי. אתם לא לבד. יש מישהו שיכול לסייע לכם או לבן או בת המשפחה שלכם. לפרטים נוספים, צרו קשר בטלפון 053-4877977. נשמח לעמוד לרשותכם ולענות לכל שאלה.

פוסט טראומה מהצבא
מרכז גמילה - וילה באלאנס
מרכז גמילה - וילה באלאנס

קליניקה לגמילה שהוקמה במטרה לקדם, לסייע ולתמוך באוכלוסייה עם בעיות התמכרות וקשיי הסתגלות והשתלבות בקהילה.

ד"ר עמרי סיני

ד"ר עמרי סיני

ד"ר סיני הינו נרקולוג מומחה מזה 30 שנה, אחד הרופאים המובילים בתחום הנרקולוגיה בישראל, בעל ניסיון רב בטיפול במרכזי גמילה רבים לאורך השנים. תחומי התמחותו כוללים טיפול באופיואידים, ממריצים, סמים הזייתיים, תרופות מרשם ומשככי כאבים.
השכלתו מקיפה תחומים רבים כגון: לימודי רפואה MD באוניברסיטה העברית בירושלים בשילוב עם התמחות בפסיכיאטריה במרכז לבריאות הנפש בלב השרון, לימודי תחלואה כפולה בטכניון ולימודי היפנוזה באוניברסיטת תל אביב.
כיום משמש כמנהל המחלקה לתחלואה כפולה במרכז לבריאות הנפש- ״אברבנאל״.

למאמרים נוספים

דעו שיש עוד תקווה!

אם אחד ממכם או יקיריכם מתמודד עם קושי בחיים?

אנחנו בוילה באלאנס עומדים לרשותכם לאורך כל הדרך.