גמילה מקנאביס (מריחואנה)

הקנאביס עלה לכותרות בשנים האחרונות כחומר טיפולי המשמש למגוון מטרות רפואיות והופך אט אט מסם בעל תדמית שלילית לחלק מארון התרופות. אך לצד היותו חומר הנרשם כתרופה, הקנביס קיים בשוק השחור מזה עשרות שנים ומהווה מקור להתמכרות מורכבת עבר אנשים רבים. גמילה מקנאביס או בשמו הנוסף מריחואנה, למרות הסיווג שלו כ"סם קל" יכולה להיות מאתגרת במיוחד וכוללת לא רק גמילה פיזית אלא בעיקר נפשית-רגשית. מהו בדיוק קנאביס? מה ההשפעות שלו? מדוע מדובר על התמכרות מורכבת כל כך ולמה כדאי להפסיק?

גמילה מקנאביס

אספנו עבורכם את כל המידע בנושא גמילה מקנאביס

מהו קנאביס?

קנאביס הוא סם המופק מצמח ה-Cannabis השייך למשפחת הקנביים. הסם מופק לרוב מתפרחת הצמח ויש לו שמות רבים כמו גראס, מריחואנה, וויד, גנג'ה ועוד. קנאביס נחשב לחומר פסיכואקטיבי, הוא נקשר לקולטנים ייעודיים במוח האדם וגורם למגוון תופעות פיזיולוגיות (פרטים בהמשך). ישנן עדויות לשימוש בצמח למטרות שונות כבר מן העת העתיקה כולל עיבוד שלו לטקסטיל אך כיום השימוש הנפוץ הוא למטרות הנאה כסם בלתי חוקי לצד שימוש מבוקר למטרות רפואיות. למרות שמדובר בצמח לו שימושים מגוונים הרי שהסם המופק ממנו אינו חוקי במרבית מדינות העולם. צריכת גראס גם בישראל כיום, אינה חוקית.

אל תתמודדו עם העול הגדול לבד.

אפשר לסייע לבן המשפחה וחשוב לשמור גם על עצמכם.
לחצו למידע נוסף:

מהן הסיבות לשימוש בקנאביס?

שימוש בקנאביס דומה במהותו לשימוש באלכוהול או עישון סיגריות (אם כי לאומתם הוא אינו חוקי). רוב המשתמשים מתחילים בגיל העשרה או הנעורים, כחלק מסיטואציה חברתית שכן למריחואנה השפעה מרגיעה, מעוררת ביטחון ומורידת חרדה ולחץ. אלו תורמים לתחושת נוחות בחברה, לפתיחות גבוהה מן הרגיל ובאופן כללי למצב רוח מרומם. אך כמו אלכוהול, שימוש תכוף ובמינונים גבוהים עשוי להיות ממכר שכן לגראס היכולת למסך רגשות ויש לו פוטנציאל להפוך לממכר בדיוק בשל כך.

סיבה נוספת לשימוש בגראס קשורה להשפעה מרגיעת החרדה שלו. עבור בני נוער רבים למשל, העוברים את גיל ההתבגרות, חרדה, לחץ, קושי בוויסות רגשות והתמודדות כללית עם גיל ההתבגרות עשויה להוביל למציאת פתרונות בדמות שימוש בחומרים שונים. קנאביס הוא אחד מן החומרים הללו. בני נוער לעיתים משתמשים בו למיסוך רגשותיהם, לאיזון נפשי ורגשי.

בנוסף, עבור מכורים מסוימים, הקנאביס הוא מעיין "דרך חיים", חלק מאידאולוגיה, הם אינם רואים כל פסול בשימוש בחומר, נהפוכו. המריחואנה נתפסת כחומר "ידידותי למשמש", כזה שתורם למצב הרוח והבריאות ואין לו תופעות לוואי מיוחדות ולכן אין כל בעיה בשימוש בו (כמובן שהבעיה מתחילה כשקשה להפסיק, עוד על מתי שימוש הופך להתמכרות בהמשך).

לבסוף, ישנם אנשים שהחלו להשתמש בגראס במקום לקבל טיפול רפואי לשיכוך כאב. לעיתים בשל אמונה שגויה כי מדובר על חומר טבעי וללא תופעות לוואי שלא כמו משככי כאבים פרמקולוגיים. אמנם כיום בהחלט נעשה שימוש בקנאביס רפואי, הרי ששימוש לא מבוקר בחומר בלתי חוקי שונה במהותו – הוא אינו בטוח לשימוש (אין לדעת מה הוא בעצם מכיל), קשה לדעת כמה בדיוק לקחת ללא פיקוח רפואי והשפעתו ארוכת הטווח לא ידועה.

מהן ההשפעות המיידיות של שימוש במריחואנה?

למריחואנה מספר השפעות מיידיות. מרבית המשתמשים בקנאביס עושים זאת על ידי עישון של הסם לאחר ערבוב שלו עם טבק, לכן להשפעה לוקח מספר דקות בודדות והיא כוללת בין השאר:

  • תחושת אופוריה קלה
  • תחושת שמחה, צחוק, פתיחות חברתית
  • שיניים בתפיסה החושית כגון עמעום כאב, רגישות מוגברת לטעמים וכדומה
  • שינוי תפיסת המרחב או הזמן
  • עלייה בקצב הלב, סחרחורת, פה יבש
  • רעב
  • קואורדינציה לקויה
  • השפעות נדירות יותר כוללות פרנויה, חרדה, תחושת לחץ גדולה ובמקרים מאוד נדירים מחשבות שווא.

לקנאביס השפעה של בין שעתיים לשש שעות, בהתאם לריכוז החומר הפעיל במנת הסם. כאשר הקנאביס נלקח בבליעה, ההשפעה עשויה להמשך למעלה מ-12 שעות.

מהן תופעות הלוואי של שימוש בקנאביס?

למרות שקנאביס נכלל תחת ההגדרה הפופולרית של "סמים קלים" אין זה אומר שהוא לא כולל תופעות לוואי ארוכות טווח, במיוחד בשימוש אינטנסיבי. תופעות אלו קשורות לשני גורמים עיקריים: הקנביס עצמו וחומרים שמוספים לו. עישון מריחואנה אינטנסיבי עשוי לגרום לתופעות גופניות שליליות כגון ירידה בזיכרון לטווח קצר, פגיעה בריאות (בשל עישון החומר), עלייה במשקל, חוסר יכולת להתרכז, ירידה במוטיבציה, תסמונת הפה היבש, פגיעה בחניכיים ובשיניים ובמקרים מסוימים אפילו סרטן ריאות וסרטן בחלל הפה.

בנוסף לכל אלו, כאשר רוכשים קנביס ממקור לא מבוקר (כל מקור בלתי חוקי הוא מקור לא מבוקר) אין לדעת מה בדיוק הסם מכיל. שלא כמו קנביס שגדל לצרכים רפואיים ועובר בקרה קפדנית בכל שלב, קנאביס שגודל בצורה בלתי חוקית הוא למעשה חומר שהרכבו לא ידוע כלל. יתכן שהצמח רוסס ודושן בצורה בלתי אחראית ועם חומרים כימיים מסוכנים, ייתכן שהוספו לתוצר הסופי מיני תוספים כדי להעצים את השפעתו וייתכן כי חלקו אינו מריחואנה כלל אלא צמח אחר לחלוטין הדומה במראהו לקנאביס. כל אלו הופכים את המריחואנה לחומר מסוכן למשתמשים בו בעל תופעות לוואי ארוכות טווח שלא תמיד קל לקשר ישירות לעישון הסם.

מה ההבדל בין שימוש לבין התמכרות במקרה של מריחואנה?

לב ליבה של ההתמכרות, כל התמכרות, היא חוסר היכולת להפסיק – בין אם מדובר על התמכרות לקנאביס, לסמים קשים, להימורים או משחקי מחשב, כשלא ניתן להפסיק הרי שמדובר בהתמכרות. קנאביס לא נחשב לחומר ממכר באופן מידי, שלא כמו סמים קשים יותר כמו הרואין, קוקאין ונגזרותיו שעשויים להיות ממכרים כבר לאחר שימוש אחד או שניים. ישנם אנשים רבים שהתנסו בשימוש בקנאביס בעברם ואינם מכורים לו כיום. האם זה אומר שלא ניתן להתמכר לקנאביס? למרבה הצער לא כך הדבר ואכן מדובר בחומר עם פוטנציאל התמכרות, במיוחד בשימוש ארוך טווח ובמינונים גבוהים. ככל שמשתמשים בו יותר כך הוא הופך להיות חלק בלתי נפרד מחייו של המכור, חלק משגרת יומו עד לנקודה בה לא ניתן להפסיק. כאן למעשה טמון ההבדל הגדול בין שימוש להתמכרות – חומר היכולת להפסיק.

מה הם סימני ההתמכרות לקנאביס?

עבור מכורים רבים, לוקח זמן רב עד לנקודה בה הם מתחילים לשים לב כי דבר מה אינו כשורה, כי השימוש בקנאביס אינו אקראי ומזדמן אלא קבוע ואף טורדני. סימני ההתמכרות יכולים להופיע לאחר חודשים ספורים אך גם לאחר שנים של שימוש וכוללים למשל:

  • חוסר יכולת להיגמל עצמאית או להפחית כמויות למרות החלטה נחושה, הצורך בסם גובר על ההיגיון והרצון להפסיק.
  • לחץ ואף חרדה כשכמות הסם הולכת וקטנה.
  • עלייה בשימוש או הכמויות של הסם ככל שהזמן עובר.
  • הצורך "להתארגן" על מנת סם נוספת הופך להיות טורדני, כבר לא מדובר על משהו שניתן לדחות.
  • צמצום המעגלים החברתיים לאנשים המעשנים סמים.
  • רכישת הסם בכמויות גדולות מבעבר.
  • קושי לבצע פעולות יומיומיות ללא הסם כמו צפייה בטלוויזיה, עבודה, אכילה, שינה וכדומה.
  • חוסר מוטיבציה, ישנוניות, קשיי ריכוז וזיכרון.
  • צינון שלא מרפה, חולי כללי, ייצור רוק מועט, עיניים אדומות, הפרעות בשינה.

כיצד בני משפחה וקרובים יכולים לזהות התמכרות לקנאביס?

זיהוי התמכרות למריחואנה בשלביה המוקדמים יכולה לעזור מאוד למנוע את הנזקים ארוכי הטווח שלה, במיוחד כאשר מדובר בהתמכרות של בני נוער וצעירים. הסימנים הקלאסיים שלה כוללים ירידה במוטיבציה, ירידה בהישגים, חוסר רצון לחוות חוויות חדשות, בעיות שינה, תאבון מוגבר ועלייה במשקל, התבודדות מרובה, עיניים אדומות, ריח אופייני מן הבגדים, חוסר היגיינה ואפקט רגשי שטוח. לצד כל אלו, למכורים נטייה להישאר בחברתם של מכורים אחרים כך שבמידה ואתם מזהים סימני שימוש בקנאביס אצל חברים של הנער/ה מדובר בתמרור אזהרה.

מה הם תסמיני הגמילה מקנאביס?

לגמילה מקנאביס, כמו גמילה מכל סם שני היבטים: פיזיים ורגשיים. תסמיני הגמילה הפיזיים כוללים בין השאר כאבי ראש, עייפות מוגברת, קשיי שינה, כאבי בטן, חוסר ריכוז, חוסר תיאבון וכדומה. שלא כמו גמילה מסמים קשים יותר כמו קוקאין למשל, הגמילה הפיזית מקנביס אינה מהווה סכנה בריאותית ולא דורשת השגחה צמודה של צוות רפואי. אך כאמור, גמילה מקנאביס כוללת גם תסמינים נפשיים-רגשיים ואלו עשויים להיות מורכבים יותר מן הפיזיים בשל העובדה שעבור מרבית המכורים, הקנאביס ממסך את רגשותיהם. תחושות כמו עצבנות, כעס, חרדה, עצבות אך גם שמחה, אושר ואהבה עלולים להציף את הנגמל. ללא המריחואנה, הנגמל מרגיש לפתע את רגשותיו במלוא עוצמתם.

כמה זמן לוקח להיגמל מקנאביס?

התסמינים הגופניים של הגמילה נמשכים בין מספר ימים לכחודש, עבור רוב מי שעובר גמילה מקנאביס, לאחר כ-30 יום לא ישארו כל תסמינים גופניים כלל ולא יהיה סימן לחומר בגוף הנגמל. אך התסמינים הנפשיים-רגשיים עשויים להישאר זמן רב יותר שכן לגראס נטייה לגרום להתמכרות נפשית-רגשית חזקה. הקנאביס הופך להיות מנגנון ההתמודדות של המכור ובזמן הגמילה, באופן טבעי, מנגנון זה אינו זמין. על הנגמל ללמוד כיצד לחיות חיים מלאי משמעות ללא הסם, כיצד להתמודד עם רגשותיו, עם מצבים חברתיים, עם משפחתו וחבריו, עם לימודים/עבודה וכל הנוגע לחיים נורמטיביים ומלאים. משך הזמן הראשוני הדרוש לכך הוא בין 3 ל-6 חודשים עבור רוב הנגמלים.

למה כדאי להיגמל ממריחואנה?

פעמים רבות, מכורים למריחואנה מצליחים לנהל אורח חיים תקין לחלוטין, הם אינם מעורבים במעשים פליליים (למעט רכישת החומר עצמו שהיא פעולה לא חוקית), מרביתם עובדים או לומדים, מנהלים חיי חברה ורחוקים מהדימוי הקלאסי של "מכור לסמים". אך בכל זאת, הם בהחלט מכורים, והתמכרות – כל התמכרות – היא שלילית בעיקרה בשל האחיזה שיש לה בחייו של המכור. הקנאביס לא שונה במהותו מכל התמכרות אחרת במובן הזה, הוא הופך לחלק מן החיים, הוא מקבל קדימות בהשקעת זמן, כסף ומשאבים שניתן להפנות למקומות פוריים יותר. נגמלים רבים מודים שהקנאביס גרם לירידת המוטיבציה שלהם, תרם ל"תקיעות" בחייהם, מיסך את רגשותיהם ומנע מהם מלממש את עצמם ואת הפוטנציאל המלא שלהם. פעמים רבות ההתמכרות הופכת לטורדנית, מעיקה, הצורך "להתארגן" על עוד מנת סם גורמת לחרדה, לנטילת סיכונים מיותרים, להוצאות כלכליות שיכלו לשמש לאפיקים אחרים ואפילו להתרחקות ממשפחה וחברים. גמילה מקנאביס מאפשרת להשתחרר מהתלות בחומר, לנהל מערכות יחסים מלאות, ליצור חיים מלאי מוטיבציה ומשמעות.

מרכז גמילה מקנאביס - וילה באלאנס

למרות שהגמילה הפיזית מקנאביס נחשבת למהירה וקלה יחסית לחומרים אחרים הרי שהגמילה הנפשית-רגשית מורכבת הרבה יותר. לכן, ההמלצה בקרב מומחים כיום היא לעבור גמילה במרכז גמילה מומלץ, תחת ידם המקצועית של צוות המומחה בתחום. במרכז גמילה, גם במתכונת של אשפוז יום, ניתן לקבל כלים להתמודדות על תהליך הגמילה, ללמוד כיצד להתמודד עם החיים על כל מורכבותם ללא הסם, ליהנות ממערכת תמיכה הכוללת אנשי מקצוע ומטפלים שמטרתם היא מתן עזרה הן לנגמל והן למשפחתו.

אנו במרכז מאמינים שאינכם צריכים להתמודד עם גמילה מסמים קלים לבדכם. אנו כאן כדי לתמוך בכם בכל צעד בדרך, ולעזור לכם להשיב לעצמכם את השליטה בחייכם.

כדי ללמוד עוד או לקבוע פגישת ייעוץ, אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון 053-4877977. ויחד נוכל להתחיל את המסע שלכם להחלמה.

ד"ר עמרי סיני

ד"ר עמרי סיני

ד"ר סיני הינו נרקולוג מומחה מזה 30 שנה, אחד הרופאים המובילים בתחום הנרקולוגיה בישראל, בעל ניסיון רב בטיפול במרכזי גמילה רבים לאורך השנים. תחומי התמחותו כוללים טיפול באופיואידים, ממריצים, סמים הזייתיים, תרופות מרשם ומשככי כאבים.
השכלתו מקיפה תחומים רבים כגון: לימודי רפואה MD באוניברסיטה העברית בירושלים בשילוב עם התמחות בפסיכיאטריה במרכז לבריאות הנפש בלב השרון, לימודי תחלואה כפולה בטכניון ולימודי היפנוזה באוניברסיטת תל אביב.
כיום משמש כמנהל המחלקה לתחלואה כפולה במרכז לבריאות הנפש- ״אברבנאל״.

דעו שיש עוד תקווה!

אם אחד ממכם או יקיריכם מתמודד עם קושי בחיים?

אנחנו בוילה באלאנס עומדים לרשותכם לאורך כל הדרך.