המושג "מנת יתר" מתייחס לבליעתם, מריחתם, שאיפתם או כל אופני השימוש האחרים של חומרים במינונים הגדולים מהמינונים המומלצים, עד כדי גרימת סיכון לבריאות המשתמש, להרעלה, ולפעמים, אפילו למוות. צירוף המילים "מנת יתר" עשוי לרמז על כך כי קיימים מינון ואופן שימוש המוגדרים כיעילים או בטוחים לחומר. ולכן, המונח, לרוב, יתייחס לשימוש בתרופות ולסמים, ולא לרעלים, אשר מטבעם, מלכתחילה, גם במינונים נמוכים, נחשבים כמזיקים.
נטילת מנת יתר
"מנת יתר", למרות השימוש השגור במושג, אינו מינוח משפטי המתייחס, בהכרח, לשימוש בלתי חוקי בסמים או לסמים לא חוקיים בלבד. למעשה, צריכת היתר, גם לא בהכרח תמיד מתייחסת לסכנת חיים. וזאת, למרות, שבמקרים מסוימים היא עלולה ליצור נזקים חמורים, נזקים בלתי הפיכים, ואפילו לגרום למותו של הנוטל את החומר. צריכת יתר פירושה נטילת כל חומר (סמים חוקיים ולא חוקיים, תרופות מרשם או תרופות שלא במרשם או כל חומר אחר) בכמות העולה על פני המינון המומלץ לשימוש הייעודי. הסכנה הנובעת משימוש-יתר זה מקורה בתופעות הלוואי ובהשפעה של החומר על האדם או הילד שנטל אותו, בהתחשב בנתוניו הפרטניים. כך, למשל, אדם בוגר וילד שייקחו תרופה במינון זהה יושפעו ממנה באופן שונה לגמרי, בשל משקל גופם השונה.
דוגמאות למצבים בהם עלולים להיווצר מצבים של מנת יתר
מקרים של לקיחת תרופות או סמים במינון גבוה, עשויים, לעיתים, להיות תוצאה של ניסיון מכוון להתאבדות, אולם הם גם עלולים להיות תוצאה של שימוש מופרז בתרופות מרשם בניסיון לברוח מהמציאות, לעמעם רגשות או ליצור תחושה של אופוריה.
השימוש בסמים האסורים, בין אם נעשה בכמויות מופרזות, ובין אם הוא מגיע לאחר תקופה ארוכה של הימנעות משימוש בסמים, עלול, אף הוא, לגרום למצב של מנת יתר.
מקרים של שימוש בחומר שבו מרווח הטעות בין "בטוח" ל"מסוכן" הוא קטן. למשל, המשתמשים בקוקאין המזריקים אותו ישירות לווריד עלולים בקלות רבה להגיע, בטעות, למצב של מנת יתר, שכן ההבדל בין המינון המספק למשתמש את התחושה המהנה לבין המינון שעלול להרוג אותו (מינון יתר) הוא קטן מאד.
מקרים של מנת יתר שהם תוצאה של שימוש לא מושכל או לא מודע בחומר כוללים שגיאות במינון שעשויות להיגרם כתוצאה מאי קריאה או מאי הבנת התוויות החומר או התרופה על ידי המשתמש.
מקרים של מנת יתר בשוגג עשויים להתגלות גם כתוצאה של טעות בהתוויות הרופא.ה המטפל.ת, אי זיהוי חומרים פעילים בתרופה או אינטראקציה שלילית עקב שילוב בעייתי בין מספר תרופות.
בליעה לא מכוונת של תרופות ותוספי מזון מרוכזים (למשל, מולטי ויטמינים המכילים ברזל) על ידי ילדים צעירים עלולה להסתיים במנת יתר.
מה מרעיל אותנו?
בסקירה שפורסמה בירחון American Family Physician לפני מספר שנים עסקו החוקרים בשכיחותן של ההרעלות שמקורן במנת יתר של תרופות.
הרעלות התרופות המוגדרות כשכיחות ביותר בקרב בוגרים מתייחסות למשככי כאבים, תרופות הרגעה, כדורי שינה ותרופות אנטי-פסיכוטיות, נוגדי דיכאון, תרופות קרדיו-וסקולאריים, ממריצים, תכשירים נוגדי פרכוס, אנטיהיסטמינים. הורמונים, תרופות נגד שיעול, תכשירים מרפי שרירים ותכשירים גסטרו-אינטסטינליים. גם אצל ילדים, רשימות התרופות גורמות ההרעלה השכיחות ביותר מכילה, פחות או יותר, את אותם התכשירים והתרופות, אולם, עליהם מתווספים גם הוויטמינים, תוספי תזונה, תרופות הומיאופטיות, תרופות נגד אסתמה, אלקטרוליטים ומינרלים.
סימפטומים של מנת יתר
חשוב לזכור כי כלל החומרים שאליהם אנחנו חושפים את גופנו משפיעים עליו, לעיתים, באופן מורגש ולעיתים באופן סמוי, לפעמים באופן זמני ולפעמים באופן מתמשך או קבוע ובלתי הפיך. ולכן, צריכת כמויות גדולות של חומר מסוים, עלולה להשפיע על הגוף באופן שלילי, גם אם במקור המדובר בחומר חיובי ואפילו חיוני.
הדוגמה הטבעית ביותר לכך היא שתיית מים. שתיית מים בכמות מספקת, כידוע, הינה חשובה לכל אדם, בוגר או ילד, שכן, ללא מים בכמות מספקת, הגוף שלנו לא יהיה מסוגל לתפקד כהלכה, ואט-אט מערכות הגוף עלולות להתחיל לקרוס. אבל, מצד שני, צריכת מים עודפת עלולה להזיק לגוף, ובמקרים הקיצוניים, אף לגרום למותו של הלוגם. לכן יש לצרוך את המים באופן מדוד, מודע ובריא, ולהקפיד שלא להגזים, לא לכאן ולא לכאן.
רציונל זה פועל בנוגע לכל החומרים האחרים, על אחת כמה וכמה כשהמדובר בסמים שאינם חוקיים או בתרופות מרשם שעלולות להזיק לגוף כשנוטלים אותן ללא ההצדקה הרפואית וללא הפיקוח המתאים.
חומרתם ואופיים של תסמיני מנת היתר הם אינדיווידואליים ולכן, הם גם משתנים ממקרה אחד לאחר. על כן, יהיה קשה מדי לחזות באופן המדויק את התסמינים שעשויים להופיע בכל אירוע בו יש צריכת יתר. אולם, ככלל, ניתן לנקוב במספר סוגי תסמינים כלליים של מנת יתר:
בעיות הקשורות לעייפות או לעוררות-יתר, בעיות אובדן הכרה, מצבי טשטוש ואף מצבי תרדמת.
בעיות בדרכי העיכול – בכללן כאבי בטן, בחילות והקאות, שלשולים או עצירות, המלווים בהופעת דם או בלעדיו.
תופעות שונות המקושרות לתפקודם של הלב או הריאות ו / או לחץ הדם.
הופעת כאבים נקודתיים או מפושטים באזורי גוף שונים כדוגמת הראש, בית החזה, מערכת העיכול וכן הלאה.
בעיות תנועה ותפקוד באיברים הגוף השונים (קושי בהנעת הגפיים, חוסר מיקוד העיניים וכד').
כאמור, אופיין הספציפי של התופעות קשה מאד לניבוי, וישנם שינויים מהותיים בין אדם לאדם, כשעצם הופעתם של הסימפטומים ועוצמתם מושפעים משני גורמים עיקריים – נתוניו של האדם שנטל את החומר והחומר-עצמו.
