טיפול בדיכאון

אספנו עבורכם את כל המידע בנושא

דיכאון הוא מצב שבו מטופל חווה תחושת עצב מתמשכת ואובדן עניין. הפרעת דיכאון מאובחנת בדרגות שונות והיא יכולה להשפיע על רגשות, מחשבות והאופן בו מטופל מתנהל בחייו. דיכאון יכול לגרום למגוון של בעיות רגשיות ופיזיות, להקשות על ביצוע פעולות יומיומיות רגילות ואף להביא מטופל עד כדי מחשבות אובדניות. טיפול בדיכאון יכול להימשך זמן רב והוא נעשה באמצעות שימוש בתרופות, פסיכותרפיה או שילוב של השניים.

מהם הסימפטומים של דיכאון?

דיכאון יכול להופיע פעם אחת או יותר במהלך החיים והוא לרוב נמשך לפחות שבועיים ומלווה במגוון תסמינים. המטופל חווה את אותם תסמינים לאורך כמעט כל יום והם יכולים לכלול תחושת של עצב, ריקנות או חוסר תקווה, אובדן עניין בביצוע פעולות שבעבר גרמו להנאה, הפסקה בעיסוק בתחביבים או ספורט, הפרעות בשינה (מעט מדי או לחילופין שינה מרובה) ותחושה של חוסר אנרגיה שמצריכה מאמץ רב גם בביצוע פעולות פשוטות. תסמינים של דיכאון יכולים לכלול בנוסף גם התפרצויות כעס ותחושת תסכול עמוקה, ירידה או עלייה קיצונית בתחושת תאבון (וכתוצאה מכך גם עלייה וירידה במשקל), תחושות חרדה וחוסר שקט, קושי בעיבוד מחשבות, בדיבור ואף בתנועות גוף, תחושות ורגשות אשמה, חוסר ערך והתמקדות בכישלונות עבר וכתוצאה מכך התעסקות מרובה בהאשמה עצמית, קושי בריכוז, בעיות בזיכרון וקושי בלקיחת החלטות. מטופלים רבים מדווחים גם על בעיות פיזיות שלא ניתן למצוא להן הסבר כמו כאבים באזור הגב או כאבי ראש חזקים ובמקרים חמורים, התסמינים יכולים לכלול גם מחשבות אובדניות ואף ניסיונות חוזרים של התאבדות. 

מה גורם לדיכאון?

ישנם מספר פרמטרים שמשפיעים על הסיכוי לחוות הפרעת דיכאון. אנשים בגילאים יותר מבוגרים הם בעלי סיכוי גבוה יותר לחוות דיכאון בעיקר כאשר מדובר במטופל ללא ילדים או שעבר הליך גירושין ומי שאין סביבו תמיכה משפחתית וחברתית. דיכאון עלול להופיע גם אצל מטופלים שחווים משבר אישי או מחלוקת עם בני המשפחה או החברים. מטופלים אשר חוו התעללות פיזית, רגשית או מינית בילדותם, עלולים לפתח הפרעת דיכאון בשלבים מאוחרים יותר בחיים. מטופלים בעלי היסטוריה משפחתית של דיכאון עלולים לפתח הפרעת דיכאון. הגנטיקה של דיכאון היא מאוד מורכבת ותלויה במספר רב של גנים שונים שכל אחד מהם הוא בעל מידת השפעה מסוימת שעלולה להביא להתפתחות הדיכאון. נשים הן גם בעלות סיכוי גבוה יותר לפתח הפרעת דיכאון. הסיבה לכך היא לא לגמרי ברורה אך יש שסוברים שזה נובע מהשינויים ההורמונליים הרבים שאישה חווה במהלך חייה. שינוי מהותי, גם כאשר הוא חיובי כמו סיום לימודים, חתונה או התחלה של עבודה במקום חדש, עצם המעבר והשינוי בשגרת החיים, יכול לעורר תחושת דיכאון בעקבות הלחץ שנלווה לאותם שינויים. התפתחות של מחלה אצל המטופל או אצל מישהו שקרוב אליו יכולים לגרום לתחושת דיכאון שמתגברת במיוחד במידה ומדובר במקרה של מוות או אובדן של אדם קרוב (גם כאשר הם מתרחשים באופן טבעי ולא כתוצאה ממחלה או טראומה). נטילה של תרופות מסוגים מסוימים גם היא עלולה להגביר את הסיכוי לפתח הפרעת דיכאון ושימוש בסמים ואלכוהול שאמנם גורמים לתחושת הקלה זמנית לאחר השימוש, בסופו של דבר עלולים להוביל להתפתחות או החמרה של הפרעת דיכאון.

מהם הסוגים השונים של דיכאון?

טיפול בדיכאון מצריך אבחון מדויק של סוג הדיכאון הקיים אצל המטופל כיוון שהתסמינים משתנים בהתאם. קיימים מספר סוגים של דיכאון והם כוללים:

  • מצוקת חרדה – דיכאון שמלווה בחוסר שקט חריג, תחושה של אובדן שליטה ודאגה בנוגע להתרחשות של אירועים עתידיים.
  • תכונות מעורבות – דיכאון ותחושת מאניה בו זמנית שגורמת לשטף בדיבור, תחושת אנרגיה מאוד גבוהה והערכת עצמית מופרזת.
  • מלנכוליה – דיכאון חמור שמלווה באפתיה לדברים שגרמו בעבר לתחושת הנאה אצל המטופל, קושי בהשכמה בבקרים, מצב רוח ירוד לאורך היום אך בעיקר בבוקר, שינויים קיצוניים בתחושת תאבון, תחושת אשמה וקושי בביצוע פעולות פשוטות.
  • מאפיינים לא טיפוסיים – דיכאון שמאפשר תחושת התעודדות זמנית בגלל אירוע משמח, תחושת תאבון מוגברת, צורך מופרז בשעות שינה, תחושת פיזית של כבדות בגפיים ורגישות מוגברת לתחושת דחייה.
  • מאפיינים פסיכוטיים – דיכאון שמלווה בהזיות ואשליות שגורמים למטופל לחוות ולפרש מצבים באופן שאינו תואם את המציאות.
  • קטטוניה – דיכאון שגורם לחוסר פעילות מוטורית בלתי נשלטת ולרוב גם חסרת מטרה או יציבות.
  • דיכאון לאחר לידה – מתרחש במהלך ההיריון או בשבועות וחודשים שלאחר הלידה ומקשה לרוב על המטופלת לחוות חיבור ורגש אל התינוק עד כדי חוסר יכולת לטפל בו.
  • עונתי – דיכאון שמופיע בעקבות חשיפה מופחתת באופן קיצוני לאור השמש ובעת שינויים בעונות השנה.

כיצד ניתן לטפל בדיכאון?

דרכי טיפול בדיכאון – פסיכותרפיה

אחת הדרכים היעילות של טיפול בדיכאון היא באמצעות פסיכותרפיה. במהלך הטיפולים, המטופל יושב מול איש מקצוע שבקיא בתחום בריאות הנפש ומשוחח על מה שהוא חווה ומרגיש והקשיים היומיומיים  שמונעים ממנו לנהל שגרת חיים תקינה. פסיכותרפיה יכולה להיות גם טיפול קוגניטיבי התנהגותי או טיפול בינאישי. הטיפול מסייע למטופל להסתגל למשבר או לקושי שקיים בחייו, לזהות אמונות והתנהגויות שליליות ולקבל כלים לשנות את אופן ההתנהלות, לחקור מערכות יחסים קיימות ולמידה כיצד לפתח אינטראקציות חיוביות עם הסביבה הקרובה, ללמוד ליישם דרכים טובות יותר להתמודדות עם פתרון בעיות ולזהות גורמים שתורמים לתחושת הדיכאון ולשנות התנהגויות שמחמירות אותו.  טיפול פסיכותרפי מאפשר למטופל להחזיר את תחושת הסיפוק בחייו ולשלוט טוב יותר בהתנהלות שלו, הוא מסייע בהקלה על תסמיני הדיכאון, מאפשר למטופל להגדיר יעדים ריאליים עבור חייו, מסייע לו בפיתוח יכולות לזהות כאשר הוא במצוקה ומקנה לו כלים להתמודדות איתה. 

דרכי טיפול בדיכאון – תרופות

הטיפול בדיכאון יכול לשלב פסיכותרפיה עם טיפול תרופתי. לחלק מן התרופות יש תופעות לוואי ולכן סוג התרופה והמינון שלה מותאמים באופן ספציפי למטופל. סוגים שונים של תרופות לטיפול בדיכאון כוללים:

  • מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין – סלקטיביים – תרופות שניתנות במרשם כמו Prozac, Lexapro, Zoloft.  תרופות אלה נחשבות לבטוחות יותר כיוון שהן גורמות לפחות תופעות לוואי לא נעימות ביחס לתרופות אחרות. 
  • מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין-נוראפינפרין כמו Cymbalta, Fetzima, Khedezla.
  • תרופות נוגדות דיכאון לא טיפוסיות כמו Aplenzin, Wellbutrin XL, Remeron.
  • תרופות נוגדות דיכאון טריציקליות – מאוד יעילות לטיפול בהפרעות דיכאון אך הן יכולות לגרום לתופעות לוואי מאוד חמורות. תרופות אלה כוללות פמלור, דוקספין אימיפרמין, דסיפרמין או טרימיפרמין והן ניתנות רק כאשר סוג אחר של תרופות אינו גורם לשיפור אצל המטופל. 
  • מעכבי מונואמין אוקסידאז – תרופות אלה לרוב מצריכות שמירה על תזונה מאוד קפדנית כיוון שהשילוב שלהן עם מזונות מסוימים יכול לגרום לתופעות לוואי חמורות ולעיתים אף קטלניות. כיום ישנן תרופות מסוג זה שמגיעות בצורת מדבקה ששמים על העור והתופעות לוואי שלהן פחות חמורות. תרופות אלה כוללות Nardil, Parnate ו – Marplan. לא ניתן לשלב את התרופות הללו עם אחד מסוגי התרופות האחרים שנוטלים למטרת טיפול בדיכאון.
  • תרופות נלוות – בהרבה מקרים, טיפול תרופתי ניתן על ידי שילוב של כמה סוגי תרופות וזאת על מנת לשפר את ההשפעות של תופעות הלוואי. הרופא יכול להמליץ על נטילת שילוב של שתי תרופות נוגדות דיכאון או הוספה של תרופה אחרת מסוג מייצבת מצב רוח ואף תרופות אנטי פסיכוטיות. קיימת אפשרות גם של הוספת תרופות נוגדות חרדה וממריצים לשימור לטווח קצר.

גמילה מתרופות שעלולות ליצור דיכאון

תופעת לוואי של דיכאון יכולה להיות תוצאה של טיפול תרופתי בעקבות מצב רפואי קיים ומאובחן. חוסמי בטא למשל שנרשמים לרוב למטופלים שסובלים מלחץ דם גבוה ומדופק לא סדיר עלולים לגרום לתסמיני דיכאון כמו בעיות במיניות ועייפות. קורטיקוסטרואידים שנרשמים עבור טיפול במצבים דלקתיים כמו זאבת או דלקת מפרקים שגרונית עלולים לגרום לתסמינים פסיכיאטריים כיוון שהם משפיעים על הסרוטונין שמיוצר במוח ומשפיע על ויסות מצב הרוח. בנזודיאזפינים שניתנים למטופלים אשר סובלים מחרדה ונדודי שינה גם הם עלולים להוביל לתסמיני דיכאון. תרופות המשמשות לטיפול בפרקינסון אשר משפיעות על חומר במוח בשם דופמין יוצרות חריגות במוליך העצבי ועלולות לגרום לדיכאון. התרופות אשר גורמות לעלייה בדופמין למשך פרק זמן ארוך עלולות להשפיע גם על מצב הרוח אצל מטופלים. תרופות המשפיעות על ההורמונים בגוף כמו אמצעי מניעה וטיפול חלופי לאסטרוגן לנשים בגיל המעבר גם כן יכול לגרום לתסמיני דיכאון. ממריצים מסוגים שונים המיועדים לטיפול בהפרעות קשב וריכוז כמו ריטלין או פרוביג׳יל עלולות לגרום למצב רוח ירוד עד כדי דיכאון אצל מטופלים. מטופל שחווה תסמיני דיכאון צריך לגשת אל הרופא המטפל על מנת שניתן יהיה לבדוק האם מדובר בתופעת לוואי כתוצאה מנטילת תרופה שנרשמה למטופל. חשוב שלא להפסיק ליטול את התרופה לפני שמקבלים ייעוץ רפואי. במהלך הביקור, הרופא ייבחן את התסמינים הקיימים על מנת לקבוע אילו צעדים יש לנקוט – השינוי יכול לכלול מעבר לסוג תרופה אחר או התאמה במינון של התרופה הקיימת.

גמילה מתרופות שמטפלות בדיכאון

טיפול תרופתי בדיכאון עלול לגרום להתפתחות של תלות בתרופה. מצבים אלה מצריכים תוכנית גמילה שלרוב כוללת טיפול פסיכותרפי, קבוצות תמיכה והליך גמילה פיזי מהתרופות נוגדת הדיכאון שניתנו למטופל. מטופלים אשר סובלים מהפרעת דיכאון וגם מהתמכרות לסמים או התמכרות לאלכוהול יעברו תוכנית גמילה קפדנית יותר שתטפל בשתי הבעיות הקיימות. מטופלים רבים מסוגלים להפסיק להשתמש בתרופות נוגדות דיכאון ולא לחוות תסמיני גמילה אך מרביתם יחוו סבל פיזית ונפשי כאשר יפסיקו ליטול תרופות אלה. ישנם מספר גורמים המשפיעים על האופן שבו המטופל יגיב להפסקת נטילת התרופה כמו הכימיה בגופו של המטופל, המהירות שמתבצע חילוף החומרים נוגדי הדיכאון הקיימים בגוף, אופי וחומרת הדיכאון וסוג תרופות נוגדי הדיכאון שהוא נוטל. תוכנית גמילה מתרופות שמטפלות בדיכאון לרוב כוללת מספר שלבים ולפני שנכנסים אליה אפשר לקבל את כל המידע הנדרש מיועצי התוכנית ואנשי המקצוע המטפלים על מנת להיערך בהתאם למה שעתיד להגיע.

כיצד נגמלים מתרופות שאמורות לטפל בדיכאון?

השלב הראשון בתוכנית הגמילה הוא קליטה של המטופל אל מרכז הגמילה והערכה שמתבצעת על ידי אנשי המקצוע הרפואיים על מנת לבנות תוכנית טיפול ושיקום שמותאמת במיוחד למצבו של המטופל. השלב הבא הוא ניקוי רעלים שמאפשר לתרופות שמטפלות בדיכאון שהמטופל נטל עד כה לצאת מהגוף. שלב זה יכול להימשך עד כשבוע – בהתאם לתרופה בה נעשה שימוש ולמצבו של המטופל. השלב השלישי בתהליך יהיה גמילה והתחלה בטיפול בהתמכרות הקיימת. שלב זה יכול לכלול מפגש עם מטופלים אחרים, השתתפות בהרצאות, ייעוץ וטיפול קבוצתי ופרטני ורכישה של כלים הנדרשים למטופל על מנת למנוע ממנו שימוש בעתיד בתרופות נוגדות דיכאון. השלב האחרון יהיה יציאה ממרכז הגמילה וחזרה לשגרת החיים – שלב זה מאוד מאתגר אך הוא גם מלווה בייעוץ, תמיכה והכוונה לשמירה על תהליך הגמילה וחזרה לחיים מלאי משמעות ללא התרופות.  

טיפול בדיכאון
מרכז גמילה - וילה באלאנס
מרכז גמילה - וילה באלאנס

קליניקה לגמילה שהוקמה במטרה לקדם, לסייע ולתמוך באוכלוסייה עם בעיות התמכרות וקשיי הסתגלות והשתלבות בקהילה.

למאמרים נוספים

פוסט טראומה מהצבא

פוסט טראומה מהצבא

לאחר השירות הצבאי, רבים מתמודדים עם ההדים הרודפים של חוויות טראומטיות הממשיכות להשפיע ולהיות נוכחות, הרבה מעבר לשדה הקרב או השירות הצבאי כולו. השירות הצבאי,

קרא עוד »

דעו שיש עוד תקווה!

אם אחד ממכם או יקיריכם מתמודד עם קושי בחיים?

אנחנו בוילה באלאנס עומדים לרשותכם לאורך כל הדרך.