הפרעת דחק פוסט טראומטית – PTSD

הפרעת דחק פוסט טראומטית PTSD (או Post-traumatic Stress Disorder) היא מצב פסיכולוגי עמוק ומורכב שיכול להשפיע באופן משמעותי על אנשים, גברים ונשים, שחוו או היו עדים לאירועים טראומטיים. הפרעה נפשית זו היא הרבה מעבר למצוקה חולפת, והיא המתבטאת כתגובה ארוכת טווח ולעתים קרובות מתישה מאד לטראומה. בין אם בעקבות שירות צבאי או קרב, אסון טבע, תאונה או מקרה של אלימות כלשהי, PTSD יכולה להתבטא במגוון תצורות, המשפיעות על הבריאות הנפשית, על התפקוד הקוגניטיבי ועל איכות החיים הכללית. הבנת הפרעה זו, ההשלכות שלה והתסמינים שלה, חשובה מאין כמותה לא רק לאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש אלא גם לחברה בכללותה, שכן היא שופכת אור על האתגרים העומדים בפני אנשים המעוניינים להתגבר על תוצאות הטראומה ומדגישה את חשיבותה של חמלה, מודעות ומערכות תמיכה יעילות.

PTSD

מהי הפרעת דחק פוסט טראומטית PTSD

הפרעת דחק פוסט טראומטיתPTSD היא מצב פסיכיאטרי המתעורר בתגובה לחשיפה לאירוע טראומטי, והיא המאופיינת בתסמינים ארוכי טווח המטרידים ומשבשים באופן משמעותי את התפקוד היומיומי. חוויות טראומטיות, כמו השתתפות בקרב, תקיפה מינית, רעידת אדמה, צונאמי או תאונות קשות, עלולות לגרום להופעת.PTSD סימן ההיכר של הפרעה זו הוא קיומם של זיכרונות מטרידים, פלאשבקים וסיוטים הקשורים לאירוע הטראומטי, הגורמים לכל אלה, המתמודדים עם כך, לחוות מחדש את האירוע המציק כאילו הוא מתרחש שוב. הזיכרונות המטרידים הללו מלווים לעתים קרובות בתגובות רגשיות ופיזיולוגיות אינטנסיביות, התורמות למצבים של חרדה וערנות יתר.

נוכחותם של סימפטומים מארבעת הסוגים הבאים היא זו המעידה על קיומה של הפרעת דחק פוסט טראומטית PTSD: מחשבות טורדניות, התנהגויות של הימנעות, שינויים שליליים בקוגניציה ובמצב הרוח, ועוררות יתר. אנשים עם PTSD עשויים להימנע באופן פעיל מתזכורות לטראומה, לחוות שינויים במצב הרוח, לסבול מבעיות של ריכוז ולהפגין תגובות בהלה מוגזמות. חשוב מאד להכיר בכך שההשפעה של הפרעת דחק פוסט טראומטית PTSD איננה מתרכזת רק באדם עצמו ובהתמודדות שלו עם עצמו, אלא משפיעה גם על מערכות היחסים, על עבודתו ועל איכות החיים הכללית שלו. בעוד שההפרעה יכולה להופיע זמן קצר לאחר האירוע הטראומטי, הסימפטומים עשויים להופיע גם לאחר חודשים או אפילו שנים לאחר מכן, מה שמדגיש את האופי הכרוני וארוך הטווח של מצב בריאות נפשי זה.

מהם תסמיניה של הפרעת דחק פוסט טראומטית PTSD

הפרעה זו מתבטאת באמצעות קשת רחבה מאד של תסמינים שיכולים להשפיע באופן משמעותי על הבריאות הנפשית והרגשית של הגבר או האישה החווים אותה. בעקבות חשיפה לאירוע טראומטי, בין אם חווים אותו באופן ישיר או עדים לו, אנשים עשויים למצוא עצמם מתמודדים עם תסמינים שונים, הבאים לידי ביטוי בפלאשבקים מטרידים או סיוטים שגורמים להם להרגיש כאילו האירוע הטראומטי חוזר על עצמו והם נמצאים בו שוב. המצב הבלתי נסבל הזה שנדמה כאילו חודר, וללא שליטה, למחשבות ולחלומות שלהם יכול לעורר תגובות רגשיות ופיזיולוגיות אינטנסיביות וכתוצאה מכך לתרום למצב מוגבר של מצוקה.

בנוסף, אנשים עם PTSD מפגינים לעתים קרובות התנהגויות הימנעות כאמצעי להתמודדות עם הטראומה. זה יכול לכלול התרחקות מתזכורות לאירוע (למשל, ממקומות שבהם הוא התרחש, מאנשים שמזכירים להם את אותה חוויה טראומטית) והימנעות משיחות או ממחשבות הקשורות אליו. שינויים בקוגניציה ובמצב הרוח נפוצים גם הם, החל מחוסר יכולת להיזכר בהיבטים של הטראומה ועד לשינוי בהערכה העצמית, אשמה ומגוון מוגבל של רגשות. תסמיני עוררות יתר מאפיינים עוד יותר מצב של הפרעת דחק פוסט טראומטית PTSD, כאשר אנשים חווים קשיי שינה, ערנות יתר ונטייה לעצבנות או תוקפנות. טבעם הכל כך מגוון של תסמינים אלה מדגיש את ההשפעה העמוקה שיכולה להיות לטראומה על מצבו הפסיכולוגי והרגשי של אותו אדם, המחייבת גישת טיפול מקיפה ומותאמת באופן אישי.

עד כמה שכיחה הפרעת דחק פוסט טראומטית PTSD

עם שכיחות של בין 8 ל-10 אחוזים מכלל האוכלוסייה, הפרעה זו מדגישה את ההשפעה של טראומה על אנשים ברחבי העולם. השכיחות של PTSD יכולה להשתנות בהתאם לאופי ותדירות האירועים הטראומטיים, כמו גם לדמוגרפיה של האוכלוסייה הפגועה. מחקרים מצביעים על כך שאחוז ניכר מהאוכלוסייה יחווה לפחות אירוע טראומטי אחד במהלך חייו, ולמרות שלא כל מי שנחשף לטראומה מפתח PTSD, זוהי עדיין תופעה נפוצה. חיילים משוחררים, ניצולי תקיפה מינית, אנשים שהיו מעורבים בתאונות ואלה שחיים באזורים המועדים לסכסוכים, כמו בישראל, או לאסונות טבע נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעה זו.

ההערכות לגבי השכיחות של PTSD שונות, אך מחקרים מצביעים על כך שהיא משפיעה על מיליוני אנשים ברחבי העולם. ארגון הבריאות העולמי מכיר ב-PTSD כדאגה עולמית לבריאות הציבור, ומדגיש את הצורך בהגברת המודעות, התערבות מוקדמת ומערכות תמיכה. מעבר לכך, השילוב של גורמים תרבותיים, חברתיים ואינדיבידואליים בקביעת שכיחות הפרעת דחק פוסט טראומטית PTSD מדגיש את החשיבות של הבנת מידת המורכבות שלה.

איך יודעים שאדם סובל מהפרעת דחק פוסט טראומטית PTSD

כדי לדעת אם אדם מסוים סובל מהפרעת דחק פוסט טראומטית יש להתייחס למכלול של תסמינים הנמשכים תקופה ארוכה, לאחר החשיפה לאותו אירוע טראומטי. אחד הסימנים המרכזיים המעידים על הפרעה זו הוא נוכחותם של תסמינים חודרניים, שבהם אנשים חווים זיכרונות מציקים ובלתי רצוניים הקשורים לטראומה, כמו גם סיוטים ופלאשבקים. זיכרונות טורדניים אלה יכולים להשפיע באופן משמעותי על חיי היומיום שלהם, ולגרום להם לחוות מחדש את התגובות הרגשיות והפיזיולוגיות הקשורות לאירוע הטראומטי המקורי.

בנוסף, התנהגויות של הימנעות מעידות אף הן, פעמים רבות, על מצב שכזה, שכן אותם אנשים מתרחקים באופן פעיל מתזכורות לטראומה ולכן נמנעים ממצבים, ממקומות או מאנשים שונים. הימנעות זו יכולה להתרחב גם להימנעות משיחות, מחשבות או פעילויות שעלולות לעורר אצלם זיכרונות הקשורים לאירוע הטראומטי. שינויים במצב הרוח ובקוגניציה, כמו חשיבה שלילית, תחושת אשמה שאיננה מבוססת ופחות עניין בפעילויות שפעם נהנו ממנה, מאפיינים עוד יותר את ההפרעה. תסמיני עוררות מוגברת, כולל עצבנות, ערנות יתר וקשיי ריכוז, משלימים את הקריטריונים האבחוניים. אם מישהו מפגין מקבץ של תסמינים אלה הנמשכים יותר מחודש וחווה פגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי שלו, ייתכן מאד שמדובר במקרה של PTSD, המצריך אבחון מעמיק וטיפול מותאם.

מה מוביל להופעתה של הפרעת דחק פוסט טראומטית PTSD

התפרצותה של הפרעת דחק פוסט טראומטית PTSD מושפעת משילוב של כמה גורמים שונים, המשקפים את טבעה המורכב של השפעת הטראומה על נפש האדם. בעוד שחומרת האירוע הטראומטי היא גורם מכריע, הוא אינו המנבא היחיד להתפרצות. אנשים מסוימים עשויים לפתח את ההפרעה גם לאחר אירועים קלים לכאורה, בעוד שאחרים עשויים שלא לבטא את תסמיני הפוסט טראומה למרות שחוו טראומה חמורה, מה שמדגיש את השונות האישית בתגובות לגורמי לחץ. המושג "טראומה משנית" מכיר בכך שחשיפה לפרטים של אירוע טראומטי, כמו גם מוות אלים או חריג של בן משפחה או חבר קרוב, יכולה לתרום להתפתחות תסמינים הקשורים לטראומה המקורית.

מנקודת מבט קוגניטיבית התנהגותית, PTSD נובעת מעיבוד לא נכון של האירוע הטראומטי, המוביל להפרעה בזיכרון האירוע ובוויסות הרגשי. התניה קלאסית משחקת תפקיד נוסף, כאשר גירויים ניטרליים נקשרים לאותה חוויה טראומטית, והופכים אלמנטים יומיומיים לטריגרים שאנשים מנסים להימנע מהם. גורמים ביולוגיים, הנתמכים במחקרים על בעלי חיים ובני אדם כאחד, חושפים את תפקידם של נוירוטרנסמיטורים במוח, כאשר אנשים החווים PTSD מראים לעתים קרובות רמות נמוכות יותר של חומרים מרגיעים כמו אדרנלין, אופיאטים וקורטיזול – מווסתים מרכזיים של תגובות לחץ. גישות פסיכואנליטיות, שמקורן בחוויות טראומה מוקדמות, מצביעות על כך שזיכרונות מודחקים ומנגנוני הגנה עלולים להיכשל בהגנה המתאימה על הנפש, ולאפשר את התעוררותם של תסמיני טראומה כאשר הם מתמודדים עם גורמי לחץ עכשוויים.

איזה טיפול מוצע במקרים של הפרעת דחק פוסט טראומטית PTSD

אנשים רבים שחווים אירוע טראומטי כלשהו מתאוששים באופן טבעי תודות לתמיכת המשפחה והחברים. עם זאת, לאלה החווים תסמיני פוסט טראומה ארוכי טווח וגם קיצוניים, מוצעים טיפולים שונים כדי להקל על כך ועל עיבוד החוויה הטראומטית. המשותף לרוב הטיפולים במקרה של הפרעה פוסט טראומטית PTSD הוא מתן מידע למטופל ולמשפחתו, הכולל תיאור התסמינים, הטיפולים הזמינים והסבירות להחלמה ספונטנית. המידע החשובה הזה לא רק משפר את תחושת הנורמליות של המטופל אלא גם מעודד ניצול של מערכות תמיכה משפחתיות וסביבתיות.

בהתחשב במורכבותה של ההפרעה, הטיפול כולל בדרך כלל שילוב של כמה גישות טיפוליות שונות. טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא אחת השיטות היותר נפוצות כיום הידועה גם ביעילותה הרבה, שיטה טיפולית הכוללת שימוש בטכניקות כמו חשיפה הדרגתית לגירויים הקשורים לטראומה וניהול החרדה. חשיפה ממושכת (Prolonged Exposure), צורה מסוימת של,CBT כוללת שחזור שיטתי ומפורט של החוויה הטראומטית. טיפול פסיכודינמי, לעומת זאת, מכוון לחקירה מעמיקה של השפעת האירוע הטראומטי על אישיותו ומסלול חייו של אותו אדם או אותה אישה, מה שהופך אותו למתאים למצבים בהם ישנה חשיבות מכרעת להבנה מקיפה של השלכות הטראומה.

טיפול פסיכיאטרי, כולל טיפול תרופתי להקלה על חרדה ודיכאון, נבדק לעתים קרובות, בהתחשב בחוויות הרגשיות האינטנסיביות הקשורות להפרעה. טיפול במשחק, המועיל במיוחד לילדים, מציע חשיפה עקיפה לזיכרונות טראומטיים, ומקל על עיבודם מחדש בצורה נגישה יותר ומתאימה יותר לאנשים צעירים שעשויים להיאבק בביטוי האירוע וכל התחושות הנלוות לכך באופן מילולי.

האם הפרעת דחק פוסט טראומטית PTSD שונה בין גברים לנשים

בעוד שהפרעת דחק פוסט טראומטית PTSD משפיעה על גברים ונשים כאחד, מחקרים מראים שיש הבדלים מגדריים בולטים בשכיחות, בהצגת התסמינים ובגורמי הסיכון הקשורים למצב בריאותי נפשי זה. מחקרים מצביעים על כך שנשים בדרך כלל נוטות יותר מגברים לפתח PTSD כאשר גורמים כמו תקיפה מינית ואלימות בין אישית תורמים משמעותית לפער בין המינים. נשים עשויות לחוות גם סוגים שונים של אירועים טראומטיים בהשוואה לגברים, כמו אלימות במשפחה או תקיפה מינית, אשר יכולים להשפיע על אופן ביטויים של התסמינים.

מעבר לכך, הביטוי של תסמיני PTSD משתנה לרוב בין המינים. נשים עם PTSD עשויות להפגין שיעורים גבוהים יותר של תסמיני הפנמה, כמו דיכאון וחרדה, בעוד שגברים עשויים להפגין תסמינים מוחצנים יותר, כולל כעס ותוקפנות. בנוסף, תנודות הורמונליות, הקשורות במיוחד למחזור החודשי והיריון, בין היתר, עשויות להשפיע על התפתחות וחומרת תסמיני PTSD בנשים. הבנת ההבדלים המגדריים הללו חשובה לצורך התאמת התערבויות ומערכות תמיכה אפקטיביות, כמו גם לקידום מחקר המתייחס לאתגרים הייחודיים העומדים בפני גברים ונשים כאחד, המושפעים מהפרעה זו.

עד כמה חשובה תמיכת המשפחה במקרה של הפרעת דחק פוסט טראומטית PTSD

תמיכת המשפחה ממלאת תפקיד מרכזי בהחלמה ובניהולה של ההפרעה והיא מציעה בסיס חשוב, ממנו יכולים אותם אנשים, המתמודדים עם הפרעת דחק פוסט טראומטית, להמשיך הלאה ולהתמודד עם כל האתגרים והקשיים הנלווים לה. הטראומה עצמה יכולה להשפיע גם על הדינמיקה והיחסים המשפחתיים, מה שמצריך התערבות משפחתית כוללת במקרים כאלה. פעמים רבות הופכת המשפחה למקור העיקרי של תמיכה רגשית ומעשית עבור אותם אנשים, כאשר ההבנה והאמפתיה מבני המשפחה תורמות באופן משמעותי לתחושת האימות והנורמליות של הפרט. בנוסף, תמיכה משפחתית יכולה להקל על דבקות ומעורבות בטיפול, מכיוון שאנשים נוטים יותר לחפש עזרה מקצועית כשהם מוקפים ברשת תומכת וממשיכים בה למרות הקושי והאתגר.

תמיכה משפחתית, במקרים כאלה, גם מסייעת ביצירת סביבה בטוחה המעודדת ריפוי. מעורבותה הפעילה של המשפחה בתהליך הטיפולי, כמו השתתפות במפגשים טיפוליים, מסייעת לבני המשפחה להבין טוב יותר את האתגרים העומדים בפני יקירם ומציידה אותם בכלים להציע תמיכה בונה. עידוד תקשורת פתוחה, הפחתת סטיגמות הקשורות לבריאות הנפש וקידום אווירה לא שיפוטית הם מרכיבים חיוניים לתמיכה משפחתית חזקה, בריאה ונכונה.

האם אפשר להחלים לגמרי מהפרעת דחק פוסט טראומטית PTSD

ההחלמה מהפרעת דחק פוסט טראומטית היא תהליך מורכב ואינדיבידואלי מאד, ולמרות שהחלמה מלאה ניתנת להשגה בחלק מהמקרים, במצבים מסוימים ייתכן והיא לא תושג. רבים עם PTSD חווים ירידה משמעותית בסימפטומים ושיפור בתפקוד הכללי עם טיפול ותמיכה מתאימים. התערבויות טיפוליות, כמו טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול פסיכודינמי ותרופות, הוכיחו יעילות בטיפול בהיבטים השונים של התסמינים, כולל זיכרונות מטרידים מהחוויה הטראומטית, התנהגות המנעותית, שינויים שליליים במצב הרוח ועוררות יתר.

עבור אנשים מסוימים, החלמה מלאה פירושה שיקום יכולת התפקוד כך שתחזור לעצמה כפי שהייתה לפני הטראומה, כאשר ההשפעה של זיכרונות טראומטיים פוחתת משמעותית, וחיי היומיום אינם מופרעים עוד בצורה חמורה. עם זאת, אופי הטראומה והשפעותיה על הנפש יכולים להשתנות במידה רבה, וגורמים כמו חומרת ומשך הטראומה, נוכחותם של חששות נוספים לבריאות הנפש, וזמן ההתערבות יכולים להשפיע על מסלול ההחלמה. אפילו במקרים בהם לא תושג החלמה מלאה, עדיין ניתן ללמוד לנהל את הסימפטומים ביעילות, להחזיר את תחושת השליטה ולנהל חיים מספקים עם מנגנוני תמיכה והתמודדות. הדגש בטיפול ב-PTSD הוא לרוב על שיפור החוסן, שיפור יכולת ההתמודדות עם מצבים שונים ואימוץ תגובות נכונות לגורמי לחץ, מתוך הכרה שתהליך הריפוי הוא ייחודי לכל אדם.

אתם או אחד מהיקרים לכם סובל מהפרעת דחק פוסט טראומטית PTSD?

מרכז הגמילה וילה באלאנס הוא המקום הנכון לפנות אליו. המרכז מתמקד בטיפול במקרים של התמכרות ומקרים של הפרעת דחק פוסט טראומטית ומציע מענה טיפולי ממוקד ואיכותי. לפרטים נוספים, צרו קשר בטלפון 053-4877977. נשמח לעמוד לרשותכם ולענות לכל שאלה.

תמונה של מרכז גמילה - וילה באלאנס
מרכז גמילה - וילה באלאנס

קליניקה לגמילה שהוקמה במטרה לקדם, לסייע ולתמוך באוכלוסייה עם בעיות התמכרות וקשיי הסתגלות והשתלבות בקהילה.

תמונה של ד"ר עמרי סיני

ד"ר עמרי סיני

ד"ר סיני הינו נרקולוג מומחה מזה 30 שנה, אחד הרופאים המובילים בתחום הנרקולוגיה בישראל, בעל ניסיון רב בטיפול במרכזי גמילה רבים לאורך השנים. תחומי התמחותו כוללים טיפול באופיואידים, ממריצים, סמים הזייתיים, תרופות מרשם ומשככי כאבים.
השכלתו מקיפה תחומים רבים כגון: לימודי רפואה MD באוניברסיטה העברית בירושלים בשילוב עם התמחות בפסיכיאטריה במרכז לבריאות הנפש בלב השרון, לימודי תחלואה כפולה בטכניון ולימודי היפנוזה באוניברסיטת תל אביב.
כיום משמש כמנהל המחלקה לתחלואה כפולה במרכז לבריאות הנפש- ״אברבנאל״.

אספנו עבורכם את כל המידע בנושא

לשיחת ייעוץ מלאו הפרטים

תמונה לסליידר
[leadercf7 campid="10268"]